|
|
עמוד:874
נותרו נתונים במצור במשך שבועיים, עד לנפילת מצודת נבי יושע בידי כוחות הפלמ"ח (16 במאי) בשנת ,1963 אחרי תקופה ארוכה בה היה היישוב ריק למחצה, נושב מחדש (כמושב) בידי בני המושבים בגליל רמין כפר, ב'אוטונומיה' (נפת טולכרם) כ-11 ק"מ ממערב-צפון לשכם (נבלס), כ-4 ק"מ ממערב-צפון לסבסטיה (שומרון), כק"מ אחד ממזרח לענב דרך ראשית 57 בקטע צמת (מחלף) טולכרם - שכם (נבלס), בק"מ ה- 296 בקירוב פנייה צפונה משמעות שמו ומקורו עלומים אולי, מקורו במלה רם, גבוה בספר ה'זהר' נזכר רבי יוסי בר זעירא מכפר רמין קשה להניח שבזמנו של מחבר ה'זהר' ישבו בו יהודים, ייתכן שהכוונה לא-רמה(א) הגרעין הישן בנוי על-גבי חרבה, בראש כפה גבוהה (יסודות, עקבות בתים, בורות, קברי-סלע, מערות בשוליו, חרסים מהתקופות הברזל, הפרסית, הרומית-הביזנטית, ימי הבינים והעות'מנית) בתיו המאוחרים מפוזרים מצפון לו רמלה עיר, במחוז המרכז, בנפת רמלה, באזור לד מדרום-מערב ללד, ממזרח-דרום לראשון לציון, ממזרח לבאר יעקב דרך ראשית 44 בקטע צמת נחשון - צמת בית דגן, בק"מ ה-23-26; או, דרך ראשית 40 בקטע צמת ביל"ו - מחלף לד, בק"מ ה--271 270 משמעות שמה, עיר הבנויה על חולות (מהמלה רמל, חול) נזכרת אצל אוסביוס, כנראה, בשם גתם בימי הבינים נקראה בפי הערבים, א-רמלה ולעתים גם בשם הכינוי אל-פלסטין, כי היותה בירת המחוז הדרומי (אל-פלסטין) בתעודה עברית מימי הבינים נקראה חולה (תרגום שמה הערבי) סביבתה נקראה בספרות העברית של אותו הזמן, בשם שב'תנ"ך', השפלה במקצת מהכתבים גם רמלה נקראה בשם הזה ("והשפלה - היא רמלה הקרובה ליפוא") בתקופה הצלבנית הוסב שמה לרמה (בו), או רמתה, או רמתים צופים, תוך זיהויה עם רמתים צופים שב'תנ"ך', ממנה בא יוסף הרמתי, שהוריד את ישו מהצלב והטמינו בקבר שם זה היה גם בפי הנוסעים היהודים באותו הזמן במאה ה-,14 עם התיישבותם המחודשת של היהודים בה, נקראה בפיהם גת, או גת רמון, בהאמינם כי בנויה בתחומה של גת שב'תנ"ך' העיר היחידה בארץ-ישראל שהוקמה בידי הערבים, כ-76 שנים לאחר שנכבשה הארץ על-ידם מייסדה, החליף סלימן, בנו של עבד אל-מלך מבית אומיה בימי שלטונו היתה לבירת ארץ-ישראל וסוריה בהיווסדה עברו אליה מרבית תושבי לד הנוצרית במאה ה-9 התגוררו בה ערבים, פרסים ושומרונים ההיסטוריוגרפים הערביים של ימי הבינים מתארים את רמלה כעיר גדולה ויפה, שבה פורח סחר הפנים והחוץ ("העיר הגדולה היא רמלה, וירושלים באה אחריה") הם מוסרים על יישוב שומרוני גדול, בעיר ובסביבותיה, בימי החליפים מבית עבס אל-מקדסי מתאר את מסגדה כיפה ביותר בעולם במאה ה-10 החלו להתיישב בה יהודים ובמאה ה-11 היתה בה קהילה יהודית גדולה (עדה ארצישראלית, עדה בבלית ועדה קראית) יהודיה נהגו לעשות "את
|
|