|
|
עמוד:866
נעוריה, וגם ייצור פה מקורות חדשים ברוח ובחומר, ובדברי על המדע כוונתי כפולה: המדע לשמו והמדע כקרדום לחפור בו " במסגרת המכון, חוידע (ליד בית-העם), מרכז מדע חוויתי (חסות מדעית של מכון ויצמן והמוזיאון הלאמי למדע, תכנון וטכנולוגיה בחיפה) רחמה כפר, ב'אוטונומיה' (נפת בית לחם) כ-3 ק"מ מדרום-מזרח לבית לחם (בית לחם), מדרום לעילת עלי, מצפון לרפידא דרך אזורית 356 בקטע חלחול - בית סחור, פנייה צפונה לדרך מקומית 3686 (חוברת עם בית לחם [בית לחם]) משמעות שמו ומקורו עלומים רחמה קבוץ, במחוז הדרום, בנפת ובאזור אשקלון כ-12 ק"מ מדרום-מערב לקרית גת, כ-5 ק"מ ממזרח לדורות דרך אזורית 232 בקטע שדרות - צמת חלץ, בק"מ ה- 5969 פנייה מזרחה לדרך מקומית 3333 (בעתיד, דרך אזורית 333) שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר 'הושע': "אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה" הוקם על אדמות ח'רבת ג'ממה אדמתו נרכשה (1911) בידי חברי האגודה 'שארית ישראל', של ציוני רוסיה המקום היה מרוחק מכל יישוב יהודי, מוקף במאהלי בדואים וכפרים זעירים של פלחים ערביים במשך שנים רבות המשיכה רחמה להיות היישוב העברי הדרומי ביותר והמבודד ביותר ראשיתו (1912-1917) כחווה חקלאית פרטית (אחוזה), מייסודה של קבוצת בת 25 פועלים (מהם 13" אשכנזים, 9 ספרדים, ו-3 צעירות") אליהם הצטרפו כמה חלוצים, חברי 'הפועל הצעיר' הם הסתייעו ביהודי רוסיה, ששלחו להם כספים, בתקווה להתיישב במקום הם בנו חצר רבועה מוקפת גדר אבנים ולבנים, ובתוכה חדרי-מגורים קטנים, והחלו בעיבוד האדמה מצבה מתואר בעיתון 'האחדות' (1913): " החלה העבודה בכל תקפה נוטעים שקדים, גפנים ואיקליפטוס את החצר מאירה מנורת לוקס גדולה, והיא כמגדל האור במדבר אחת הצעירות סדרה מבטח לכל הפועלים, והם שבעים רצון בעבודתם ובמלחמתם עם השכנים הבדואים משבט אטרלי, המטילים אימתם על כל פלחי הסביבה, מתגרים גם בתושבי ג'מאמה העברית" לאחר שנה מופיעה בעיתון 'הפועל הצעיר' ידיעה נוספת: " בימים אלה נגמר בניין הבית בשביל המוטור (משאבת המים), שהוא כבר לרוחמה בעוד כשני חדשים יתחיל המוטור לעבוד, ואז לא נהיה יותר זקוקים לקנות מים משכנינו" בפרוץ 'מלחמת- העולם הראשונה', הופסק משלוח הכספים מרוסיה, ו'בנק אנגלו-פלשתינה' העניק להם אשראי הטורקים והגרמנים התבצרו על הגבעות מסביב לרחמה, ואף סללו מסילת- ברזל צרה להעברת אספקה ותחמושת לצבאותיהם מצד דרום נערכו הבריטים, שבאו ממצרים והתכוונו לשבור את החזית הטורקית-גרמנית ולחדור לפנים הארץ בפרוץ הקרבות (1917) נחרבה החווה כליל, מטעיה נעקרו והושחתו והיא ניטשה אחרי
|
|