|
|
עמוד:855
מדרום-מזרח, חרבת מגדל אפק, מצודה מימי הבינים עם מגדל (אל-ברג'), שרידי עיר, משקוף עם כתובת, קברים, דרך עתיקה מקובל לזהותה עם מגדל אפק, הידועה מזמן 'המרד הגדול' המצודה מהתקופה הצלבנית שבה היתה מרכז של רוזנות המסונפת ליבנה צלח א-דין הרסה (1191) ב'תולידה החדשה של השומרונים', נקרא המקום, מג'דל יפא ולפעמים גם מג'דל צדק [מגדל צדק] (על-שם האיש שבנה את הכפר מחדש, בזמן שלטון ט'הר [ד'הר] אל-עמר, במאה ה-19); ממערב, תל אפק, תל חפור בחלקו, בור מהתקופה הכלקוליתית, שרידי חומות, ארמונות, מצודות [קלעת רס אל-עין], מבני ציבור, בית מושל מצרי, מבנה אמידים, מתקן פולחני, אודיאון, מבני-מגורים, רחוב חנויות (קרדו), גתות, ממגורות, מתקנים, כבשנים לכלי-חרס, בורות, קברים בנויים, קברי-ארגז וגלוסקמה, בית-נפש (מאוזוליאום) בנוי אבני-גזית, קבורות, קבורות בקנקנים, חרסים מהתקופות הכלקוליתית, הברונזה (מכל שלביה), הברזל, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הערבית הקדומה (בית אומיה) והעות'מנית, כלי- צור מתקופת הברונזה הקדומה, מצפון לתל שרידים מהתקופות הפרסית וההלניסטית ממערב, פרק אפק, חרשת עצי איקליפטוס [אבקליפטוס] בתחומו, תל אפק ראשון לציון עיר, במחוז המרכז, בנפת רחובות, באזור ראשון לציון מדרום-מזרח לחולון ולבת ים, מצפון לבאר יעקב ולנס ציונה, במזרח חולות ראשון לציון ולחוף הים התיכון דרך אזורית 412 בקטע נס ציונה - צמת בית דגן, בק"מ ה-13-9; או, דרך ראשית 4 (בעתיד - דרך מהירה 4) בקטע מחלף גן רוה - מחלף השבעה, בק"מ ה- ,10499 במחלף ראשון לציון, פנייה מערבה ומזרחה שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר 'ישעיהו': "ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן" אדמות המקום נודעו בשמם הערבי עיון קרא, על-שם מעיין אכזב שהיה באזור החולות השם גרם לטעות אצל המתיישבים הראשונים, בזהותם את המעיין עם עין הקורא שב'תנ"ך', הנזכר בסיפור שמשון (את עין הקורא מוצע לחפש בקרבת נחל שורק) מייסדיה, קבוצה בת עשרה עולים אמידים מרוסיה בבואם ארצה התרכזו ביפו, ושם הקימו (1881) את 'ועד חלוצי יסוד המעלה', בהנהגתו של זלמן דוד לבונטין הם רכשו מערביי הכפר צ'רפנד אל-עמר כ-3,340 דונם, מאדמות עיון קרא בשנת 1882 עלו על הקרקע עשרת המייסדים, אליהם הצטרפו עוד שבע משפחות ובשנת 1813הצטרפה אליהם קבוצה, בת 13 איש, מאנשי ביל"ו הם באו אל אדמתם בעגלה רתומה לסוסים והחלו לעבדה, אף שמעולם לא עסקו בעבודת-האדמה בתקנות שהתקינו קבעו: " מטרת מיסדי המושבה להיטיב המצב החומרי והמוסרי של בני העדה, והיו למופת לאחינו בני ישראל הבאים להאחז באה"ק [בארץ הקודש], לעורר לבות עמנו לישוב ארץ-ישראל ובנין הריסת הלאום, ולעזור בכל יכולתם למיסדי מושבות אחרות בעצה ובפועל תקנות אשר לא יוכלו לשנות: חברי המושבה מחויבים לעבוד בכל לבם ובכל נפשם לטובת רעיון ישוב ארץ-ישראל, ולהתהלך לרוח תורתנו ולאום ישראל עליהם לעשות כל אשר ביכולתם לטובת המושבה, ולהשתדל ליסדה על יסודות חזקים
|
|