|
|
עמוד:842
מקומית 9088 נקראת בעקבות הצורה העברית של שם הכפר הערבי שננטש קצרין (קסרין), על אדמותיו הוקם היישוב, ובו מוצע לזהות את קיסרין או קיסריון (צורת הקטנה של השם קיסרי, קיסרין), עיר שנבנתה על-ידי פיליפוס, בנו של הורדוס אנטיפס, ונקראה לכבוד הקיסר אאוגוסטוס כדי להבדילה מקיסרי שעל חוף הים, נקראה ערעתרעפ תגגתנ תמ החל מהמאה ה-2 לסה"נ נקראה תעתצעמ ערעתרעפ, על-שם האל היווני פאן, שמקדשו היה כאן החל מהמאה ה-4 לסה"נ חדלו לגמרי להשתמש בשמה הראשון והיא נקראה ב'תלמוד', פניאס או פמיאס (מכאן השם הערבי בניס) משמעות השם קצרין - מצודה (מהמלה קצר) בנייתה החלה בשנת 1974 (משרד השיכון) ואיכלוסה החל בשנת 1977 מייסדיה, משפחות בני-הארץ ממקומות שונים בחלוף הזמן הצטרפו אליהם משפחות עולים, בעיקר מברית-המועצות לשעבר, והיא כיום היישוב הגדול בגולן במקום, בית-ספר שדה של 'החברה להגנת הטבע' במזרחה, קצרין, שרידי כפר מהתקופה הביזנטית, בית-כנסת עתיק (חפור בחלקו), מבני-מגורים, חרסים מהתקופות הברזל, ההלניסטית, הרומית הקדומה, הביזנטית, הערבית הקדומה, הממלוכית והעות'מנית למבנה בית-הכנסת היו שלושה שלבי-קיום: הוקם בסוף המאה ה-4 תחילת המאה ה-5 לסה"נ, כמבנה מרובע ולו רצפת-טיח; בתחילת המאה ה-6 נבנה מחדש, הוארך לצד צפון והונחה בו רצפת-פסיפס; בראשית המאה ה-7 שופץ ושוב הונחה בו רצפת-טיח הוא חרב כנראה (746) ברעידת-אדמה בתקופה הממלוכית הוקם במחצית הצפונית של המבנה מקם, ששימש גם מסגד המקם עצמו חרב ושרד ממנו עץ אלון מצוי עתיק, המקודש על המוסלמים בשלבו השני, מבנה דו-קומתי (בציר צפון-דרום), ופתחו היחיד בכותל הצפוני (תופעה יוצאת דופן בבתי-הכנסת בגולן) בקומה התחתונה היה אולם, מחולק לשתי שורות עמודים, שניצבו על אדנים, ובראשם כותרות יווניות בכתליו היו משולבים עמודים דבוקים בצד הדרומי של האולם נמצאה הבימה ובחלקה הדרומי ניצב ארון-הקדש בין הבימה לבין הקיר הדרומי יש תא ארוך וצר, ששימש אולי כמקום גניזה לאורך ארבעת כתליו שני ספסלים לישיבת המתפללים בדרום-מזרח אולם-התפילה יש פתח לחדר נספח (מחסן?) במרכזה, מוזיאון לארכיאולוגיה, אוסף מממצאים ארכיאולוגים מאתרי הגולן בהם, תבליטים של סמלים יהודיים, על אבני-בזלת וכתובות ארמיות ועבריות; דגמים של בית-הכנסת בגמלא, בית-הטבילה, חדר-הלימוד, החומה והמגדל, אבני בליסטרה (קטפולטה) וראשי-חץ, סירי-בישול וכלי-אוכל, תכשיטים ומטבעות כל אלה עדות לחיי הקהילה היהודית המשגשגת של גמלא ולסופה האכזרי; במרכזה, מכון לחקר הגולן, מעודד, מארגן ומבצע מחקרים לחקר הגולן (ארכיאולוגיה, מדעי הטבע, הרוח והחברה) מקיים מידי שנה כנסים בנושאים אקדמיים, הקשורים לגולן ולהתיישבות בו הוקם (1983) על-ידי משרד המדע והפיתוח, אוניברסיטת חיפה, המועצה המקומית ומועצה אזורית הגולן; באזור התעשייה, יקבי הגולן, יקב המופעל בטכניקות ייצור חדישות (מכלי-תסיסה מנירוסטה המבודדים בטמפרטורות מבוקרות) מופעל על-ידי
|
|