|
|
עמוד:828
הדומה לחורש שבשמורת המסרק מכאן כינויו, 'המסרק של אל-קביבה' מהפסגה, מבט לצד מערב ולצד צפון, על עמק אילון ומישור החוף עד ל'מלחמת ששת-הימים' היה בפסגה מוצב צבאי של 'הלגיון הערבי'; ברחוב הראשי, כנסית קליאופס, כנסייה קתולית ולידה מנזר של ה'מסדר פרנציסקני' ובית-הבראה נבנתה (1901) על יסודות כנסייה מהתקופה הצלבנית (המאה ה-12) ובתרומת אצילה צרפתייה, פאולינה דה ניקולי, הקבורה בקיר אולם-התפילה לפי המסורת הנוצרית, בנויה במקום שהיה ביתו של קליאופס, אחד משליחי ישו (אפוסטולים), לו התגלה ישו לאחר מותו מכאן כינוייה, כנסית ביתו של קליאופס בחצר, שרידי כפר חקלאי מהתקופה הצלבנית, חרבות של חנויות, בתי-בד וגתות מהתקופה הרומית וקברים מתקופת הברזל; ברחוב הראשי, מנזר אוה מריה, מנזר קתולי נוסד (1912) כמנזר-בת למנזרם הגדול בעמק הרפאים (המושבה גרמנית) בירושלים נזירותיו הן גרמניות, חברות 'מסדר צ'רלס בורומיאוס הקדוש' נקרא, על-יסוד דבריו של המלאך שבא לחדרה של מרים אם ישו, כמסופר ב'הברית החדשה': "ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת-חן, יהוה עמך ברוכה את בנשים אל-תיראי מרים כי-מצאת חן לפני האלהים: והנך הרה וילדת בן וקראת את-שמו ישוע"; ברחוב הראשי, מנזר לזרוס, מנזר, בו מתגוררים נזירים גרמניים, חברי 'מסדר לזר הקדוש', הוא לעזר (אלעזר) היהודי, שישו החיה אותו, כמסופר ב'הברית החדשה' קבלן כפר, ב'אוטונומיה' (נפת שכם) כ-12 ק"מ מדרום לשכם (נבלס), כ-3 ק"מ ממערב- דרום לעוצרין דרך ראשית 60 בקטע רמאלה - צמת תפוח, בק"מ ה- 1322 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית 4777 משמעות שמו ומקורו עלומים בנייה על ציר אורך, בין נ"ט 607 בצפון לבין נ"ט ,672 בין ודי א-שבכה במזרח לבין ודי אל-ג'נב במערב דרך הגישה אליו חוצה בין שני גרעיניו הישנים קדומים כפר, במחוז יהודה ושומרון, בנפת טולכרם כ-7 ק"מ ממערב-דרום לשכם (נבלס), כ-2 ק"מ מדרום-מזרח לכפר קדום, מדרום-מערב לג'ית, מדרום לקדומים עלית דרך ראשית 55 בקטע קלקיליה - שכם (נבלס), בק"מ ה-30 בקירוב פנייה צפונה שם סמלי, לציון הקשר עם עברו הקדום של האזור בנייה על-גבי שרידי יישוב שומרוני מהתקופות הרומית והביזנטית חרב בעקבות אחת ממרידות השומרונים, בסוף המאה ה-5 תחילת המאה ה-6 לסה"נ, ונבנה מחדש בסוף המאה ה-6 לסה"נ (שלושה בתי-בד, מערות-אחסון עם כדים רבים, שלוש מערות- קבורה, מכלול כלי-נשק [נמצאו בקבר מתקופת הברונזה התיכונה], קבוצת כלי-חרס [נמצאו בבור מהתקופה הפרסית], בתי-טבילה) מייסדיו, חברי 'גוש אמונים' לאחר מספר התנחלויות, להן התנגדה ממשלת ישראל, התיישבו במחנה צה"ל, סמוך לכפר קדום בשנת 1977 החליטה הממשלה להכיר בו
|
|