|
|
עמוד:824
לירושלים בזמן מלחמת מלכי בית חשמונאי, כשהורקנוס צר על אחיו אריסטובולוס בירושלים מחנה-קבע של צה"ל (מחנה צריפין), בית חולים 'אסף הרופא', תחנת-נסיונות חקלאית ומחסנים של 'הסוכנות' בתחומו, עתיקות (חרבת צריפין: קברים, בורות, גלוסקמה במקום מזהים את צריפין שב'תלמוד' בתקופה הביזנטית, עיר נוצרית בתחום אשקלון [בשנת 236 השתתף ההגמון שלה באסיפת הכנסייה בירושלים ] הערבים החריבו את צריפין יחד עם אשקלון, עזה ובית גברין בשנת 797 הוקם על חרבותיה הכפר א-צרפנד) מצפון-מערב, מרכז רפואי אסף הרופא, מרכז רפואי, המשרת את הערים לד, ראשון לציון ורמלה ואת יישובי המועצות האזוריות גזר, עמק לד, מודיעים וכן את היישובים לאורך דרך ראשית 44 (מבית דגן ועד מבואות בית שמש) המרכז פועל במסגרות חטיבתיות: החטיבה הפנימית, החטיבה הכירורגית, חטיבת האימהות, חטיבת הילדים, חטיבת ההדמיה, חטיבת מעבדות, חטיבה גריאטרית, מערך אמבולטורי, הוראה ומחקר במרכז, 800 מיטות אשפוז, מהן 614 מיטות כלליות, 126 מיטות לאשפוז יום ו-60 מיטות סיעודיות; מערכת ענפה של טיפול נמרץ (כללי, לבבי, ניאונטלי וילדים); יחידות ומכונים העוסקים בתת-התמחויות; חדר מיון עם מערכת לרפואה דחופה (בתורנות כל ימות השנה); שירות פסיכיאטרי אמבולטורי; מכון ייחודי לטיפול בהפרעות בהתפתחות ושיקום ילדים עם שיתוק מוחי; שירותים מיוחדים, בהם מכון לייזר לשיפור הראייה ומרפאה לאבחון וטיפול בהפרעות שינה ראשיתו כבית-חולים צבאי בריטי במחנה צריפין אחרי קום המדינה היה לבית-חולים צבאי של צה"ל (בית- חולים 13) בספטמבר 1949 הועבר לרשות משרד הבריאות נקרא על-שם אסף בן ברכיהו (אסף הרופא), רופא יהודי שחי כנראה בבבל, או באחת מארצות המזרח, במאה ה-6 או בסוף המאה ה-7 או אולי באמצע המאה ה-9 לסה"נ 'ספר אסף הרופא' הוא ספר רפואה עברי, הקדום ביותר שנתגלה עד כה חובר בידי יוחנן בן זבידא ויהודה הירחוני, תלמידי אסף הרופא שעל-שמו נקרא הספר בספר, עצות רפואיות, ענייני אתיקה מקצועית ועניינים אחרים בין-השאר דנים בו על ארץ-ישראל (אקלימה, מימיה, יינותיה ומחצביה) כן משולבת בו 'שבועת הרופא', בה נהגו אסף הרופא ותלמידו יוחנן בן זבידא להשביע את תלמידיהם הרופאים הספר נפוץ בימי הבינים ומשולבות בו תוספות מאוחרות (עד המאה ה-12) צרעה קבוץ, במחוז ובנפת ירושלים, באזור שפלת יהודה כק"מ אחד ממערב-צפון לבית שמש, כק"מ אחד ממזרח-דרום לגבעת שמש, מצפון לנחל שורק דרך ראשית 38 בקטע צומת האלה - צומת שמשון, בק"מ ה- 1961 פנייה מערבה לדרך מקומית 3835 נקרא בעקבות שמה של צרעה שב'תנ"ך', עיר כנענית עתיקה, הנזכרת ב'לוחות תל אל- עמרנה' בגרסה צרח'ה ייתכן ששמה נשתמר בשם הכפר הערבי שננטש צרעה (סרעה), על אדמותיו הוקם הקיבוץ, ושם (בתל צרעה) מוצע לזהותה אחרי כיבוש יהושע בן-נון נכללה צרעה בתחום דן בה נולד שמשון, ובסביבתה (בין
|
|