צ

צ

עמוד:821

חתנו של רבי שמעון בר-יוחאי (רשב"י), שלמד עמו תורה; רבי שלמה אלקבץ, מראשוני ומגדולי ה'מקבלים' בצפת, רבם של רבי משה קורדוברו (רמ"ק) ושל רבי יוסף קארו (סלוניקי [יון, 1505] [?], צפת, 4851) בתי כנסת (בעיר העתיקה): בית כנסת אבוהב, על-שם רבי יצחק אבוהב, מגדולי רבני ספרד לפני גירוש היהודים ממנה (1492) מחבר הספר 'מנורת המאור' לפי מסורת אחת, תכנן הרב אבוהב את בית-הכנסת בספרד והכניס לתוכו רמזים מה'קבלה' תלמידיו שעלו ארצה בנו את בית-הכנסת לפי תכניתו לפי מסורת אחרת, נבנה בית- הכנסת בספרד ובזכות תפילתם של 'מקבלי' צפת עבר משם בית-הכנסת בלילה אחד בבית-הכנסת, 'ספר תורה' עתיק שנכתב בידי הרב אבוהב; בית כנסת אבריטש, על- שם הרב דב אבריטש, שחי בצפת במאה ה- 18 בתקופתו פקדו את צפת שלוש אסונות כבדים: רעידות-אדמה והתנפלות של ערבים באחד הימים (1837), קרא לבני הקהילה לבוא לבית-הכנסת ובהיותו שקוע בתפילה פנה לפתע לקהל המתפללים וצעק: "מי שרוצה לחיות יחזיק מיד בספר התורה" מייד בתום דבריו התחוללה רעידת-אדמה קשה ובית-כנסת נחצה לשניים האזור שליד ארון-הקדש נשאר שלם, ואילו האזור האחר התמוטט מניין המתפללים בו ספרדי וגבאיו, שלמה המאירי ואברהם ראובני ז"ל, עשו רבות לאחזקתו ולשימורו; בית כנסת אלשיך, על-שם רבי משה אלשיך, דרשן ו'מגיד', מפרש ה'תנ"ך' ורבו של ה'מקבל' הצפתי רבי חיים ויטל (המאה ה-16) שמותיו האחרים: בית כנסת סטמבוליה, משום שבעבר התפללו בו יוצאי איסטנבול; בית-כנסת בית יוסף, על-שם רבי יוסף קארו (1575-1488) נולד וחי בספרד, מחבר ה'שלחן ערוך' ו'מגיד מישרים' הכניסה לבית-הכנסת היא מצד צפון, בניגוד למקובל; בית כנסת בנאה, על-שם רבי יוסי בנאה, שחי במחצית המאה ה-3 לסה"נ, ועסק למחייתו בבנאות בניגוד למקובל הוא נקבר בחצר בית-הכנסת; בית כנסת האר״י )האשכנזי*, בית-כנסת ובית-מדרש, על-שם רבי שלמה לוריא אשכנזי (האר"י) מכונה 'האשכנזי' משום שהמניין הנוכחי הוא אשכנזי (האר"י לא התפלל בבית-כנסת אחד קבוע, כדי להראות שכל תפילה היא נתיב אמיתי לאלוהים נוסח תפילתו היה קרוב לסדר התפילות של הספרדים) בית-הכנסת הוקם במאה ה-16 באזור שהיה אז יער בפי 'מקבלי' צפת, 'חקל תפוחין קדישין'; בית כנסת האר״י )הספרדי*, על-שם רבי שלמה לוריא אשכנזי (האר"י) מכונה 'הספרדי' משום שהמניין הנוכחי הוא ספרדי בנוי כ'מבצר' (מוקף חומה ובחצרו בור-מים עמוק) לפי המסורת, נהג האר"י להתבודד בחדר קטן, והיה זוכה להתגלות הנביא אליהו בקרית האמנים, ג׳מע ט׳הר )ד׳הר* אל עמר, בנוי אבני-גזית גדולות משקוף הכניסה לחצר (צד צפון) עשוי באמנות ארכיטקטונית טיפוסית למבנים מוסלמיים מימי הבינים בפתח המסגד, דלתות עץ חטובות מעל המשקוף, כתובת ערבית, המשבחת ומהללת את מקימו, ט'הר (ד'הר) אל-עמר ב'מארעות-הדמים' (1929) התכנסו במסגד ערביי צפת וממנו יצאו לפשוט על הרובע היהודי כיום, מתקיימת בו תערוכה מרכזית של חברי קרית האמנים; בראש הר צפת, גן המצודה, גן נטוע עצי ארן ירושלים בפסגה (נ"ג 834), שרידי 'המצודה' ואנדרטה לזכר חללי צפת ב'מלחמת השחרור'; ברחוב הפלמ"ח, ה׳סראיה׳, לשעבר בית המושל העות'מני ב'מלחמת השחרור' שימש

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר