|
|
עמוד:807
מעמד של עיר לראש העירייה הראשון נבחר שלה שטמפפר, בנו של יהושע שטמפפר מקבוצת המייסדים במפקד 1922 היו בה 3,008 נפשות, מהם 22 מוסלמים, 2 נוצרים והיתר יהודים במפקד 1931 היו בה 6,881 נפשות (מהם 142 מוסלמים ו-5 נוצרים) ו-1,688 בתים נושבים אחרי קום המדינה הוקמו בה שכונות חדשות ונסתפחו אליה יישובים סמוכים בשנת 1953 הוכרזה כבירת נפה במחוז המרכז בתחומה עתיקות (ח׳רבת שעירה: בריכה חצובה, באר בנויה, בור בנוי אבני-גויל, חרסים; כפר אברהם: גבעה וסביבותיה, גתות, חרסים מהתקופות הברונזה [התיכונה והמאוחרת], הברזל והפרסית; מחנה יהודה: שרידי יישוב מהתקופה הרומית; פג׳ה: יסודות, אבנים עתיקות בשימוש משנה, עמודים וכותרות, גלוסקמה, חרסים מהתקופות הביזנטית והערבית הקדומה מוצע לזהות בפג'ה את כפר פגש (כפר פגשה) שב'תלמוד', בו ישבו יהודים ונכרים היה בו עץ חרוב שהוקדש ל'עבודה זרה' סמוך לכפר היה היישוב אוגדור (גדור), אשר יינו נאסר משום קרבתו לכפר פגש [לפי סברה אחרת, מוצע לזהות את כפר פגש בכפר בקה]; אבו עיד: עקבות יישוב קדום, חרסים; יד לגבורים: תל, יסודות, רצפת-פסיפס, קברים מהתקופה הרומית, חרסים; קרית מטלון: קברי-סלע) על גדת נחל ירקון, בית הבטון, מבנה הבטון הראשון בארץ שימש כתחנת שאיבה של מי נחל ירקון (חברת ההשקיה 'פלשתינה') ונחנך בשנת 1912 בפרוץ 'מלחמת-העולם הראשונה', 40 יום אחרי הפעלת התחנה, הופסקה פעילותה; ברחוב ארלוזורוב, בית יד לבנים, בית הנצחה לחלליה ב'מערכות ישראל' ומרכז לתרבות ולאמנות כולל היכל זיכרון, חדר החייל האלמוני, חדר התייחדות, תערוכת מוצגים ונשק מגן, חדר 'הפרחים והשלום' ואולם לכינוסים זכה ב'פרס ישראל' (1980) על היותו "הראשון והמשוכלל ביותר בין בתי ההנצחה בארץ ובניין-אב לכל הבתים מסוגו " במסגרת הבית, ספרית עיון (ספרות זיכרון ומורשת קרב, תולדות פתח תקוה והתיישבות בארץ, גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, אמנות, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וחינוך), וגנזך עירוני (מסמכים, תעודות וחפצים מראשית הקמת פתח תקוה ועד מחצית שנות ה-40) במסגרתו, מוזיאון זכר ראשונים מוקדש לזכר ראשוניה ומייסדיה יש בו 'חדר המייסדים', תערוכת 'ראשית ייסוד אם המושבות' ותערוכת 'השמירה וההגנה על פתח תקוה' במסגרתן מוצגים תעודות ומסמכים, תשמישי קדושה, כלי-עבודה, כלי-בנין, כלי-חקלאות, כלי-נשק, תמונות ופסלים כן פועל במסגרתו מוזיאון לאמנות מוצגים בו תערוכות של אמנים ישראליים, תערוכות של אמנים צעירים בראשית דרכם, ותערוכות מעיזבונם של נופלים ב'מערכות ישראל' ושל אמנים שהלכו לעולמם; ברחוב חובבי ציון, בית כנסת בית יעקב, הוקם (1898-1890) בידי בני המושבה, שלקחו חלק פעיל בחפירת יסודותיו ובבנייתו [21] נקרא על-שם יעקב, אביו של הברון רוטשילד ('הנדיב הידוע'), שתרם מכספו להשלמת בנייתו בטכס חנוכת הבית, נאם הברון רוטשילד: "עיניכם הרואות כי כל מה שהיה לאל ידי לעשות למענכם עשיתי המשיכו בעבודתכם והיו נאמנים לתורתנו ולדתנו וחיו בינכם בשלום וברעות " בקיר המערבי, בצד הכניסה, קבועים שלושה סוגים של 'שעון-שמש' האחד, לתקופת תמוז - כסלו, השני, לתקופת טבת -סיוון, השלישי לפי שעון ירושלים (לזמני תפילת 'מנחה גדולה' ו'מנחה קטנה')
|
|