פ

עמוד:800

(1939) הוזמנו המשפחות להיכנס לבתיהם מסירת מפתחות הבתים עוכבה עד שיחתמו המתיישבים על התחייבות לשלם 10 ל"י נוספות, כתשלום על חוב הבאר, שחובלה בידי הערבים בזמן הבנייה המתיישבים סירבו לדרישה זו ובתגובה לכך נמסר להם מפתח לבית אחד, ביתו של אהרן כהן, בו לנו הנשים והילדים ואילו הגברים לנו תחת כפת השמים אחרי ש'הסוכנות' נאותה לערוב בפני הבנק לתשלום הנוסף, חתמו המתיישבים כפי שנדרשו וקיבלו את מפתחות הבתים עם פרוץ 'מלחמת-העולם השניה' והפסקת משלוחי פרי הדר לחוץ-לארץ, פוטרו המתיישבים מעבודתם כפועלים, לא עלה בידם לעמוד בתשלומים החודשיים עבור הבתים, והבנק ביקש לפנותם בהתערבות 'הסוכנות' הוסר איום הפינוי והוסדרו התשלומים רבים מאנשי הכפר היו באותם ימים ראשונים מובטלים, על אף חריצותם הרבה 'הסוכנות' שילמה לכל משפחה קיצבה חודשית בסך 25 מיל סכום זה הוצא על מצרכי מזון חיוניים והיו אף שחסכו ממנו לקניית זרעים לירקות אט-אט הורחבו גם יחידות המשק שליד כל בית (ירקות, רפת, לול, עדר עזים) על אף המצוקה הכלכלית וקשיי ופגעי המלחמות, נאחזו מתיישביו באדמתם וטיפחו בחריצות וללא לאות את יישובם בשנת 1946 הוקמה בו שכונה חדשה ובשנת 1950 הוקמה לידו 'מעברה', שבות עם בשנת 1952 מונתה מועצה מקומית ובשנת 1955 נערכו הבחירות הראשונות  פרוד קבוץ, במחוז הצפון, בנפת צפת, באזור גליל עליון מזרחי כ-10 ק"מ ממזרח לכרמיאל, כק"מ אחד ממערב-דרום לאמירים דרך אזורית 866 בקטע צמת חנניה - צמת מירון, בק"מ ה-34 בקירוב פנייה דרומה נקרא בעקבות שמו של פרוד (פארור) שב'תלמוד', מקומם של רבי אלעזר הקפר (תנא בדור החמישי) ושל תנאים ואמוראים אחרים מוצע לזהותו בכפר הערבי שננטש פרדיה, בשמו נשתמרו צלילי השם הקדום ועל חלק מאדמותיו הוקם הקיבוץ (על חלקיו האחרים הוקמו שפר ואמירים) נוסעים יהודים בימי הבינים, מזכירים את פרוד ואת קברי הקדושים בסביבתה (באחדות מרשימות קברי הצדיקים של נוסעים יהודיים מהמאות האחרונות נזכר מקום בשם רפאדה קרוב לצפת וצריך להיות: פרדיה ) במאה ה-14 היתה בו קהילה יהודית סופר מוסלמי משבח את המקום: "יש בו כרמים רבים וענבים בשפע ומים רבים, והארץ מסביב נחמדה היא" מייסדיו, עולים מהונגריה ומטרנסילבניה (קבוצת גרדוש, על-שם חבר של המייסדים, שנפל בהיותו במחתרת האנטי-נאצית בהונגריה) סביבתו עשירה בציוני-קבר של גדולי חכמי ישראל, בהם: מדרום לחרבת כפר חנניה, קבר רבי אליעזר בן יעקב, מבנה כפתי עם ציון-קבר לפי המסורת, קברו של רבי אליעזר בן יעקב, תנא בדור השני שחי בסוף ימי בית שני; מדרום לחרבת כפר חנניה, קבר רבי זכריה בן הקצב, מבנה כפתי עם ציון-קבר לפי המסורת, קברו של רבי זכריה בן הקצב, תנא בדור הראשון, שחי בירושלים בדור החורבן; מדרום לחרבת כפר חנניה, קבר רבי חנניה בן עקשיא, מבנה כפתי עם ציון-קבר, על-גבי מערה לפי המסורת, קברו של רבי חנניה בן עקשיא, תנא כנראה בדור הרביעי מעטים הפרטים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא