פ

פ

עמוד:798

נשאלתי בתותין הללו, שמאכילים העלים שלהם לתולעת המשי, באם מותר לעשות כן בשביעית הואיל ומאכל אדם הם ונראה לי שיש להורות התר בעניין זה" רבי חיים בן עטר מספר (1742): "ועקרתי דירתי ממקום זה, עכו, שהוא בספק ארץ-ישראל, והלכנו כולנו לכפר פקיעין שהוא ודאי ארץ ישראל ויש שם המערה שבה נטמן רשב"י ע"ה [עליו השלום], והחרוב שממנה היה מתפרנס, וקידשנו עצמנו שם" פליטי רעידות-אדמה ומגפות, שפקדו תכופות את צפת, באו לפקיעין עד יעבור זעם (בשנת ,1759 אחרי רעידת-אדמה בצפת, באו לפקיעין יהודים רבים ואף פתחו בה ישיבה) בשנת 1765 נמצאו בפקיעין רק שלוש משפחות יהודיות עובדי-אדמה בשנת 1777 התיישבו בפקיעין חסידים מבית-מדרשו של הבעל שם-טוב (בעש"ט) בשנת 1820 היו בה 20 משפחות יהודיות בלבד, ובשנת 1832 היו בה 50 משפחות (300 נפשות), בתוכן גם אשכנזים, שהיו עדה נפרדת בשנת 1856 היו בה 50 יהודים בשנת 1900 היו בה 11 משפחות עובדי-אדמה (93 נפשות) ובתוכם שלושה כהנים נוסעים שעברו בפקיעין (המאה ה-19) הופתעו למצוא בה יהודים עובדי-אדמה, והרבו לתאר את קהילת היהודים ומנהגיה יהודי פקיעין לא נבדלו בתלבושתם, שפתם ואורח חייהם מהשכן הערבי ב'מארעות-הדמים' (1938) עזבו היהודים את פקיעין, בעצת הממשלה, ועברו לעכו ולחיפה אחרי 'מלחמת השחרור' חזרה לפקיעין משפחת זינתי במקום, כנסיה יונית אורתודוקסית וכנסיה יונית קתולית (נבנו במחצית המאה ה-19) במרכזה, בית כנסת קדום, נבנה בשנת ,3781 במקום, שלפי מסורת מקומית היה בית-הכנסת או בית-המדרש של רבי יהושע בן חנניה במקום נמצאו אבנים עתיקות (דבר המחזק מסורת זו), והן שולבו בעת בנייתו או בעת שיפוצו (התגלו בשנת 1926 ובשנת 1930) על אחת האבנים תבליט מנורת שבעת הקנים, מעוצבת בצורה נאה על קניה גילופי צמחים, מימינה - שופר ומחתה, ומשמאלה - לולב מתחתיו, במקום בו בדרך-כלל מתואר אתרוג [הדר האתרוג], יש תיאור לא מקובל של ענף, ממנו יוצאים שני פירות קטנים (אולי גם פרי שלישי), מתוך הקנה המרכזי או ממקום רגלי המנורה (התיאור אינו ברור) ייתכן והאמן ביקש לגלף אתרוג [הדר האתרוג], אך מה שנראה עכשיו הוא תיאור יוצא-דופן על אבן אחרת תבליט חזית של ארון-הקדש, בעל זוג עמודים וביניהם דלתות-העץ של הארון, מעליו תיאור קונכיה וגג גמלוני באולם- התפילה, כמה פריטים ארכיטקטוניים (לפי אחת המסורות מקורם מבית-המקדש בירושלים), בהם: עמוד קטן ועליו עיטור סליל אלכסוני, הדומה לזה המתואר בתבליט ארון-הקדש בקיר האבן החיצון, בנדבך החמישי מלמטה, משולבת במהופך אבן ועליה שרידי כתובת עברית (טרם פוענחה) בשנת 1956 שוקם המבנה, והוצבה בחזיתו מנורה גדולה, בולטת בסביבתה בקיר החזית נקבעה אבן-הקדשה, בה נכתב: "בית- כנסת קדום דפקיעין בית-הכנסת זה שוקם בזמנו, והושקעו בו שרידים של מקדש מעט קדמונים, שעמד במקום הזה מימות התנאים ר' שמעון בן יוחאי ור' אלעזר בנו, וכאשר נטו הכתלים ורבו פרציו נעשה בדק הבית ע"י משרד הדתות של ממשלת ישראל בשנת התשט"ז ליצירה, היא השנה השביעית למדינת ישראל בארץ הקודש תותבא [תבנה ותכונן במהרה אמן]"; בצפון-מערב, מערת רשב״י׳ מערה, ובפתחה עץ

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר