|
|
עמוד:784
בתחומו, עתיקות (יסודות, בורות חצובים מקום של יישוב קדום) ערנה כפר, ב'אוטונומיה' (נפת ג'נין) כ-3 ק"מ מצפון-מזרח לג'נין, כ-2 ק"מ מדרום-מזרח לג'למה דרך ראשית 60 בקטע ג'נין - עפולה, בק"מ ה- 1925 בקירוב פנייה צפונה משמעות שמו ומקורו עלומים מוצע לזהותו עם ראני (ארני ?) שב'תלמוד' ייתכן שמלכתחילה כתבו את השם בערבית א-רנה, ורק מאוחר יותר הפך לערנה (ש' קליין מזוהה את ראני עם א-רינה דלמן מזוהה אותה עם שקמונה שליד חיפה ) חכמי ה'תלמוד' פסקו: השקמה שבראני ושבכרמל היו אשרות, ששימשו לעבודה זרה (אשרה, אלת האושר והפרייה ורבייה אצל הכנענים הקדמונים פולחנה היה נערך תחת עצים שנטעו לשמה ונקראו אף הם בשם זה) ב'תוספות' מבחינים בן השקמה שבראני לבין זו שבכרמל אם זיהוי זה אכן נכון, הרי היו שתי האשרות זו מול זו על ההרים שמשני צדי עמק יזרעאל והיו נראות לכל כק"מ אחד מדרום לו, מדרום לודי א-זהר ומצפון לודי אל-ח'רובה, עץ שיזף מצוי קדום וגדול, הקדוש למוסלמים, והנקרא סדרת א-זויתינה מיקומו הרם תואם לתיאור מיקומה של השקמה שבראני הגרעין הישן, בדרומו מסגד הכפר, בנוי על-גבי שרידים קדומים (אבני-בנייה עתיקות, קברי-סלע, בורות, גת) בתיו המאוחרים מפוזרים מצפון לו ערערה עירה, במחוז חיפה, בנפת חדרה, באזור הר אלכסנדר כ-8 ק"מ ממזרח-צפון לפרדס חנה, כ-4 ק"מ ממערב-דרום לאם אל-פחם, מדרום-מזרח לערה ממערב לעירון דרך ראשית 65 בקטע צמת (מחלף) עירון - צמת מגדו, בק"מ ה-21 בקירוב פנייה דרומה לדרך מקומית 6524 משמעות שמה עלומה ייתכן שמקורו במוצא מתיישביה האזור שמצפון לה, רמת מנשה, נקרא בערבית בלד א-רוחה, שיש לפרשו כאן, ארץ המנוחה וההבראה (א-רוחה, הרווחה, הנופש, העונג) הגרעין הישן, במרכזו מסגד העיירה, בנוי על-גבי שרידים קדומים בתיו המאוחרים מפוזרים מסביבו לפי מסורת מקומית, נושב מחדש במאה ה-,18 בידי בדואים מאזור ערוער מנהיגם אז היה בדואי בשם יונס בתחומה, עתיקות (א דהרת: חציבות, מערות-קבורה מהתקופה הביזנטית, חרסים מהתקופות הביזנטית והערבית הקדומה; ערערה: חרסים מהתקופה הביזנטית; מערות-קבורה חצובות עם כוכים ומקמרים, מערכת תעלות לאיסוף מים, אבוס, בור, חרסים מהתקופה הרומית-הביזנטית; בית הספר הישן: גלוסקמאות ומערות-קבורה מהתקופה הרומית ממזרח, חרסים מתקופת הברונזה התיכונה; ערערה ]דרום[: שרידי מבנים, מדרגות-עבוד, חרסים מתקופת הברזל; ערערה ]מערב[: שרידי מבנים, חרסים מהתקופות הפרסית, הביזנטית והערבית)
|
|