ע

ע

עמוד:782

אשר בנגב ערד וילך וישב את-העם [העמלקי]" בחפירות נמצא מקדש ישראלי, ולכן מניחים שמשפחת הקיני נזכרה על-שום במתה המרכזית, שהיתה בימי שלמה למקדש ישראלי ממלכתי ערד נזכרת גם ברשימת ערי הנגב של יהודה (עדר במקום ערד), וב'רשימת שישק' ("חגרם ערד רבת ערד נ-בת ירחמ", כלומר החגרים [המצודות] ערד רבה וערד חבית ירחם) אין ידיעות נוספות על ערד, למעט עדותו של אוסביוס, המציין כפר בשם ערד במרחק 4 מילין מ- עהערנן( ו-20 מילין מחברון המרחקים מתאימים למרחק לתל ערד ממצאי החפירות עוררו מחדש את שאלת זיהוי תל ערד עם ערד הקדומה, היות ולא נמצאו שרידי עיר מתקופת הברונזה (התיכונה והמאוחרת) הוצעו שני פתרונות: האחד, של ב' מזר והשני של י' אהרוני מזר סבור שערד מתקופת הברונזה לא היתה עיר אלא שם של האזור כולו, ומכאן הציון "אשר בנגב ערד" לעומתו סבור אהרוני שערד מתקופת הברונזה שכנה בתל מלחתה תל ערד זהה, לכל הדעות, עם ערד מתקופת הברזל זיהוי זה נתמך ב'כתבת ערד' שנמצאה במקום המצודות הישראליות שנבנו כאן מימי שלמה ואילך, בהם המקדש שנבנה לפי דגם בית-המקדש בירושלים, היו ממרכזי הממלכה בדרום הארץ במבואותיה, מרכז המבקרים, מרכז מידע על מדבר יהודה וצפון-מזרח הנגב (הוקם [1989] על-ידי 'רשות שמורות הטבע', 'רשות העתיקות' והמועצה המקומית ) במרכז, דגם גדול של מדבר יהודה וצפון-מזרח הנגב מעליו מוקרנת תכנית אורקולית, המשלבת הדמיה של שיטפון במדבר; מוזיאון האדם במדבר - סיפורה של ערד, החל מהאלף ה-4 לפנה"ס ועד ימינו (ממצאים ארכיאולוגיים ודגם העיר מתקופת הברונזה ומצודתה); לשכת תיור (מידע על מסלולי טיול מומלצים); ממערב, פרק ערד, מתקנים לנופש פעיל, מתקני-שעשועים לילדים, מתקני-פיקניק, מי-שתייה  ערה עירה, במחוז חיפה, בנפת חדרה, באזור הר אלכסנדר כ-8 ק"מ ממזרח-צפון לפרדס חנה, מצפון-מערב לערערה, ממזרח לכפר קרע דרך ראשית 65 בקטע צמת (מחלף) עירון - צמת מגדו, בק"מ ה-20 בקירוב פנייה צפונה לפי הסברה, נשתמר בשמה השם הקדום ערן [ערנו], הנזכר ב'רשימת תחותמס ה-'3 וב'רשימת שישק', על-שמה נקרא עמק עירון (ודי ערה) האזור שמצפון לה, רמת מנשה, נקרא בערבית בלד א-רוחה, שיש לפרשו כאן, ארץ המנוחה וההבראה (א-רוחה, הרווחה, הנופש, העונג) הגרעין הישן בנוי על-גבי שרידים קדומים, בגדה הצפונית של נחל עירון בתיה המאוחרים מפוזרים מסביב לגרעין הישן, למעט צד דרום שכונתה המזרחית מכונה, ח'רבת ביר אל-מסקא (=חרבת באר המשקה) בתחומה, עתיקות (שרידי יישוב; תל עתיק [אל-ברג'], חרסים החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד הביזנטית)  ערוגות מושב, במחוז הדרום, בנפת אשקלון, באזור מלאכי מצפון-מזרח לקרית מלאכי,

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר