ע

ע

עמוד:761

מהעיר העתיקה וקשור עמה, קשר מקרי ובלתי אורגני, רק דרך בקיעים בחומה הצפונית ב'מצודה' (מבצר עכו, כלא עכו) נכלאו המתגוננים היהודיים ב'מארעות-הדמים' בירושלים (1920) כן נכלאו בה לוחמי ה'הגנה', אצ"ל ולח"י, ובה הועלו לגרדום, בידי הבריטים, אחדים מלוחמי אצ"ל ולח"י ב'מארעות-הדמים' (1936-1939), נטשו אחרוני היהודים את עכו ב'מלחמת השחרור', חסמו ערביי העיר את דרכי הגישה ליישובי הגליל במאי ,1948 במסגרת 'מבצע בן עמי', נכבשה ומרבית תושביה הערביים נמלטו ממנה בתום המלחמה יושבה מחדש ביהודים אוכלוסייתה כיום מעורבת ומורכבת מיהודים (% 767), מוסלמים ונוצרים (% 233), ומרביתם תושבים חדשים בעיר בתחומה, עתיקות (אבו עתבה: מקדש מוסלמי, חרסים; אמת מים לעכו: הקו המערבי [קנת אל-בשא] של אמת-מים, שראשה בעין צוף, עין השירה, עין גיח ועין שפע, נמשך מערבה, דרך אדמות בן עמי ועברון ועובר דרך אל-מזרעה, רגבה, לוחמי הגיטאות ושמרת משם ממשיך כמוביל היחיד של אמת-המים עד סיומה בעכו אמת- המים מורכבת מתעלות חפורות וחצובות ותעלות בנויות, חלקן על קשתות, שמקצתן פתוחות ומקצתן סגורות ובתוכן צינורות, מגדלים, גשרים וסיפונים; שרידי הקו המרכזי של אמת-המים, שני מגדלים; בטלעת אל-בלנה, תעלה בנויה ובה צינורות- חרס; שרידי הקו המזרחי של אמת-המים הבנוי לבנים מטויחות, חרסים מהתקופה הרומית-הביזנטית; עכו: חומות העיר והמצודה וכל השטח שבתוך החומות [עכו העתיקה] והחפיר שמסביבן ושטח הנמל העתיק שטח זה כולל, בין-היתר, גם שרידי מבצרים, מבנים [בהם גם מקומרים], יסודות ורציפים [במיוחד מימי הבינים ואילך], שווקים, ח'נים צפונה ומזרחה לחומות אמת-המים, שרידי עיר ובתי-קברות החל מתקופת הברונזה המאחרת, שרידי נמל למרגלות תל עכו; עכו אתר תת ימי: מתקני נמל עתיק, מחצבות ומתקנים עתיקים על קו החוף ובים, שרידי כלי-שיט ומטענים, אבני נטל נגדי, עוגנים, כלי-חרס ומתכת מהתקופות הברונזה התיכונה, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הערבית הקדומה, הצלבנית, הממלוכית והעות'מנית; תל עכו: קברים עתיקים, מדרום-מערב נמל פנימי במקום מזהים את מקומה של עכו הקדומה כשנבנתה עכו על שפת הים, לא נתבטל היישוב כאן והוא נקרא אז בשם כפר עכו יוסף בן-מתתיהו ביצרו יחד עם מקומות אחרים בגליל לפי ה'תלמוד' היה כפר עכו עיר גדולה, שהוציאה "חמש מאות ואלף רגלי" [הגרסה בכתב-יד מינכן ובדפוסים ישנים: עיר קטנה שמוציאה חמש מאות רגלי] בכפר עכו ישבו תנאים, בהם רבי חיא ורבי תנחום בנו ורבי יהודה בר גמדא [יהודה בן אגרא [חגרא] איש כפר עכו ובנו רבי שמעון בן [בר] יהודה חכמי ה'תלמוד' אמרו: "אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבכפר עכו [כלומר בשפלת עכו"] [לפי סברה אחרת, היה כפר עכו בין יודפת לבין יפיע [קשה להניח שקראו לכפר על-שם עיר הרחוקה ממנו מרחק רב ושלא היה אף בתחומה] לפי סברה נוספת, יש לגרוס כפר עכוס ולזהותו עם חרבת עכיר, ליד כליל]) בעיר העתיקה, בית כנסת על שם רבי חיים פרחי, בית-כנסת מזמנו של שר האוצר של עכו הטורקית (ראשית המאה ה-19) שנים רבות נותר נטוש והרוס עד לשיפוצו

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר