ע

עמוד:759

בשנת 39 לפנה"ס ירד הורדוס אנטיפס בנמל עכו-פטולמאיס והתחיל משם את מסעו לכיבוש הממלכה שהוענקה לו על-ידי הרומאים בימי נירון היתה עכו-פטולמאיס למושבה רומאית והתיישבו בה חיילים משוחררים של הלגיון הרומאי ה-,3 ה-,5 ה-10 וה- 21 בזמן המרד הראשון (66-77 לסה"נ) שוב היתה עכו-פטולמאיס עוינת ליהודי הגליל יוסף בן-מתתיהו מוסר שנהרגו בה כ-2,000 יהודים בשנתו השנייה של המרד קבע בה אספסינוס את בסיסו הצבאי לדיכוי המרד בגליל הנצרות פשטה מוקדם בין תושבי עכו-פטולמאיס פאולוס (שאול התרסי) ביקר בה בנסיעתו השלישית ושהה בה יום אחד האפיסקופוס הראשון הידוע של עכו- פטולמאיס היה קלרוס (190 לפנה"ס) בזמן ה'משנה' וה'תלמוד' היתה עכו-פטולמאיס לעיר-נמל של הגליל; אניות יצאו ובאו עם נוסעים ועם מטעני סחורות חכמים רבים ביקרו בה ואף התיישבו בה, אף שנחשבה מחוץ לתחום 'עולי-בבל' עכו נכנעה לערבים (636 לסה"נ) ושמה חזר שוב לצורתו השמית החליף הראשון מבית אומיה (661-680 לסה"נ), מעויה, בנה במספנות שנותרו בעכו מהתקופה הביזנטית, צי לכיבוש קפריסין ולמסעות בצפון אפריקה במאה ה-9 לסה"נ שלט בעכו אבן טולון, והוא בנה בה את הנמל שכבשו הצלבנים מאוחר יותר ואשר שרידיו נשתמרו עד ימינו בשנת 1104 כבש בלדוין ה-1 את עכו בעזרת צי, שחש לעזרתו מגנואה (ג'נובה) שבאיטליה בשנת 1187 נפלה עכו בידי צלח א-דין, ובשנת 1191 נכבשה שוב בידי מלך בריטניה, ריצ'רד ה-1 'לב-ארי', ובידי מלך צרפת, פיליפ אוגוסט, בזמן 'מסע-הצלב' ה- 3 מאז ועד לשנת 1291 היתה עכו לבירת מדינת הצלבנים היא נשלטה ישירות על-ידי מלך הצלבנים, ומטעמו משל בה פקיד גבוה (ויסקאונט) באותה עת שגשגה עכו ומספר תושביה הגיע לכ-,000 50 המסדרים הצבאיים על מבצריהם ומנזריהם התמקמו ברבעים נפרדים: המסדר על-שם יוחנן הקדוש ('אבירי המסדר ההוספיטלרי') ישב במרכז עכו; 'מסדר טמפלרים' ישב בדרום העיר (על-ידי המגדלור של ימינו); 'אבירי המסדר הטבטוני' ישבו במזרח העיר והמסדר על-שם לזרוס הקדוש ישב בקצה הצפוני של פרבר שנקרא מונט-מיזרד מסביב לנמל עכו התמקמו הקומונות האיטלקיות: ונציה, גנואה (ג'נובה), פיזה ואחרות (היו גם רבעים ששמם לא ידוע) הרבעים הללו היו סגורים ונפרדים מבחינת מבנם האורבני שיקולי-בטחון הם שקבעו את גבולות התיחום ביניהם כדי למנוע חדירה בלתי-רצויה הוקמו בכל רובע כניסות מבוצרות, ועמדות ונקודות-תורפה בוצרו וחופו הדדית כך נוצר מצב שכל רובע התבצר בתוך העיר והעיר בכללה התבצרה מול האויב החיצון, המוסלמים ייחודה של עכו בתקופה הצלבנית בהרכב אוכלוסייתה המגוון: תושביה היו מתיישבים (קולוניזאטורים) ששמרו על קשר הדוק עם מקום-מוצאם ועם הנוהג הרווח שם מאחר ששררו תחרות והבדלי נוהג במקומות-המוצא, הועתקה התחרות, הכלכלית והחברתית, גם אל שכונותיה של עכו כך הפכה העיר לזירת-תחרות בינלאומית בזעיר אנפין תחרות זו יצרה איבה הדדית, שגלשה לפעמים למלחמה גלויה בעיר היה אמנם שלטון מוניציפלי מרכזי, בעיקר בכל הנוגע לאויב חיצוני משותף, אך במשך 200 שנות שלטון הצלבנים בארץ-ישראל היתה ליוצאי-המקומות באירופה שליטה כמעט בלבדית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא