ע

ע

עמוד:754

 עין קניה כפר, במחוז הצפון, בנפת הגולן, באזור חרמון כ-14 ק"מ ממזרח-צפון לקרית שמונה, כ-2 ק"מ מדרום-מערב לנוה אטי"ב, מצפון לנחל סער דרך ראשית 99 בקטע צמת שיאון - צמת מסעדה, בק"מ ה-19 בקירוב פנייה צפונה משמעות שמו ומקורו עלומים אולי, צורת הקטנה של המלה הערבית קנת (=תעלת מים) יש הסבורים שמשמעותו, מעיין הברוש (בעבר היו עצי ברוש מצוי נפוצים באזור כיום אין לידו ובסביבתו עצי ברוש) הגרעין הישן, בראש שלוחה גבוהה, בנוי על-גבי שרידי יישוב קדום (יסודות מבנים קדומים, חרסים מהתקופות הברונזה הקדומה, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והממלוכית נמצאו חותמות-גליל מתקופת הברונזה הקדומה; חרבה ובה אבני-גזית, רעפים, טיח צבעוני ואבני-פסיפס, חרסים מהתקופה הרומית המאחרת) בתיו המאוחרים מפוזרים מצפון ומדרום לגרעין הישן תחילת התיישבותם של הדרוזים, במאות ה-15 וה-,16 בחרבת אל-חורית ומשם עברו למקומם הנוכחי הם באו לכאן ממרכזם, שלמרגלות המפנה המזרחי של החרמון, כי נרדפו בידי משפחת פע'ור משבט הבדואים ערב אל-פ'דל, ששלטה אז בצפון הגולן שלטון בלי מצרים  עין רפה כפר, במחוז ובנפת ירושלים, באזור הרי יהודה כ-5 ק"מ ממערב לירושלים, כק"מ אחד מדרום לבית נקופה ולאבו ע'וש, מדרום לעין נקובא דרך ראשית 1 בקטע צמת קרית יערים - מחלף הראל, בק"מ ה- ,4883 במחלף חמד, פנייה דרומה משמעות שמו ומקורו עלומים  עין שבע ]הפטפגון[ מקום, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור כנרות כ-7 ק"מ מצפון-מזרח לטבריה, כ-3 ק"מ מצפון-מזרח לגנוסר, בחוף המערב-צפוני של ים כנרת דרך ראשית 87 בקטע צמת כפר נחום - צמת בית צידא, בק"מ ה- 03 בקירוב פנייה דרומה מקור השם בשם היווני הפטפיגון ([ארץ] שבעת המעיינות), אותו מוצע לזהות יחד עם באר שבע הנזכרת אצל יוסף בן-מתתיהו, כמקום בגבול הגליל עליון והגליל תחתון ייתכן שהמלה שבע, הנה סמל לשפע ולברכה, כמו באר שבע אין המקום מוזכר במקורות העבריים ואין יודעים כיצד נקרא בעבר ההשערה היא שהשם היווני קרוב או דומה בצליליו לשם עברי עתיק וקשור בריבוי המעיינות שבמקום השם הערבי של המקום, א-טבע'ה (א-טבח'ה), הוא שיבוש השם היווני המקום מוזכר, בגרסה משובשת (טבוגה), בתיאור מסעותיה של עולת-רגל נוצריה (Aetheria) בסוף המאה ה-4 לסה"נ בתקופה הביזנטית נזכר המקום אצל קירילוס מסקיתופוליס (בית שאן) ואצל הנוסעים תיאודוסיוס (530) ואנטונינוס איש-פלקנטיה (570 בקירוב), אך אין הם מספרים דבר על קיומה של כנסייה השם עין שבע נזכר עוד במאות ה-7 וה-8 לסה"נ, אבל מסתבר שהכוונה היא למקום אחר באחת מרצפות-פסיפס של כנסית הלחמים והדגים נמצאה כתובת יוונית-יהודית, המעידה על קיום ישוב יהודי בזמן

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר