|
|
עמוד:742
ראשיתו (1953-1956) כמאחז-נח"ל שכן תחילה (1953-1959) במקום בו נמצא כיום בית-ספר שדה של 'החברה להגנת הטבע' מייסדיו, בני-הארץ, חניכי 'הנער העובד' (גרעיני 'רעות', 'צורים', 'ערוגות', 'סלעית' ואחרים) עד 'מלחמת השחרור' ישבו בנווה עין גדי בדואים בני שבט ערב א-תעמירה בסוף המלחמה (אוקטובר 1949) תפסה יחידת צה"ל, שהגיעה לכאן בסירות מדרום ים המלח, את מעלה ההר והתחפרה במקום תודות למבצע זה נכלל דרום מדבר יהודה בתחום מדינת ישראל קורות ההתיישבות בנווה עין גדי, מאז נושב לראשונה בתקופה הכלקוליתית, משקפים נאמנה את המצב המדיני והכלכלי של ארץ-ישראל בתקופות השונות: בעתות יציבות מדינית ופריחה כלכלית התקיימה כאן התיישבות קבועה ומשגשגת בעתות משבר, מדיני וכלכלי, נתמעטה ההתיישבות והמקום נשלט, בעיקר, על-ידי נוודים ורועים ליד בית-ההארחה, גן קקטוסים, גן בוטני, שלוחה של הגן הבוטני הירושלמי והאוניברסיטאי יש בו מאות מיני צמחים ממשפחת החיעדיים [קקטוס], מהם גדולים ומהם זעירים, ולצידם צמחי נוי אחרים, מהם נדירים בישראל, ומהם מיוחדים לנוף עמק ים המלח עין דור קבוץ, במחוז הצפון, בנפת יזרעאל (עפולה), באזור רמת כוכב כ-3 ק"מ מדרום לכפר תבור, כק"מ אחד מצפון-מערב לכפר מצר דרך ראשית 65 בקטע עפולה - צמת כפר תבור, בק"מ ה-59 בקירוב פנייה דרומה לדרך מקומית 7276 (בעתיד, דרך אזורית 718) נקרא בעקבות שמה של עין דאר (עין דור) שב'תנ"ך', עיר בנחלת מטה יששכר שאול בא לעין דור לדרוש ב"אשת בעלת-אוב" בימי מלחמתו עם הפלשתים בעמק יזרעאל אוסביוס מציין את עין דור ככפר גדול מוצע לזהות את עין דור בכפר הערבי שננטש אנדור, שעל אדמותיו הוקם הקיבוץ, או בתל עגול הסמוך מייסדיו, בני-הארץ, חניכי 'השומר הצעיר', ועולים מגרמניה ומארצות-הברית במרכזו, מוזיאון ארכיאולוגי, לתולדות התיישבות האדם בגליל תחתון מזרחי, מאז התקופות הפרהיסטוריות (לפני כמיליון שנה) ועד לתקופה הערבית (המאה ה-15 לסה"נ), היכן חי האדם, באילו בתים התגורר, במה עסק, באילו חפצים השתמש ומה היו דרכי הכנתם וצורת השימוש בהם, כיצד נקבר, ועוד (אירועים חשובים שהיו באזור, כמו המלחמות בזמן השופטים, 'המרד הגדול' ועוד) כן מוצגים בו דרכי היווצרות השכבות בתל, רפאות כלי-החרס, עבודת-החפירה וכלי-החפירה צמוד למוזיאון, חצר-הפעלה עם מתקנים חקלאיים (הכנת שמן, לחם ועוד) ופינה לתערוכות מתחלפות עין הבשור מושב, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור בשור כק"מ אחד מדרום-מזרח למגן דרך אזורית 232 בקטע צמת גבולות - צמת מעון, בק"מ ה- 235 בקירוב פנייה מזרחה נקרא בעקבות קרבתו לנחל בשור
|
|