|
|
עמוד:741
משמעות שמו, המעיין שקשה להגיע אל מימיו עין אל בידא כפר, ב'אוטונומיה' (נפת שכם) כ-6 ק"מ מצפון-מזרח לשכם (נבלס), כ-3 ק"מ מדרום- מערב למח'ים אל-פרעה דרך ראשית 55 בקטע שכם (נבלס) - צמת תרצה, בק"מ ה- 518 בקירוב פנייה צפונה לדרך מקומית 5717 נקרא כשם המעיין משמעות שמו, מעיין לבן כמה בתים משני צידי הדרך וסביב כמה מעיינות (חלקם ללא שם במפה), המהווים חלק ממקורות נחל תרצה (ודי אל-פרעה) עין גב קבוץ, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור כנרות כ-8 ק"מ ממזרח לטבריה, כ-6 ק"מ מצפון להאון, בחוף המזרחי של ים כנרת דרך ראשית 92 בקטע צמת מעגן - צמת כרסי, בק"מ ה-12 בקירוב פנייה מערבה נקרא בעקבות דמיון צלילים לשם הערבי שלו עין ע'ב (Enghic) או א-נקיב (=הנקבה) הוקם על אדמת קק"ל, במסגרת יישובי 'חומה ומגדל' היישוב היהודי הראשון בחופו המזרחי של ים כנרת (מייסדיו הגיעו לכאן בסירות, בהעדר דרך גישה אחרת ) מייסדיו, קבוצת 'בתלם' מגרמניה וקבוצת 'נוער צופי חלוצי' ב'מלחמת השחרור' הותקף, במשך שלושה ימים רצופים, על-ידי כוחות רגליים של הצבא הסורי, שהסתייעו בארטילריה והפצצה אווירית הסורים הגיעו עד לשעריו ונהדפו משם, באבידות כבדות עם כיבוש המוצב הסורי בפסגת הר סוסיתא, הוסר הלחץ הצבאי מעליו, אך הסורים המשיכו להתנכל לו, עד לסילוקם מהגולן ב'מלחמת ששת-הימים' בתחומו, עתיקות ('תל' ['תל עין גב', 'תל היעור'], שרידי חומות וקירות חפורים בחלקם, שברים ארכיטקטוניים, חרסים מתקופת הברזל השרידים מעידים שהמקום היה מיושב ללא הפסקה מהמאה ה-10 עד המאה ה-2 לפנה"ס האתר אינו מתרומם אלא מטרים מעטים מעל למישור, ואין בו מסימניו המובהקים של תל טיפוסי נראה שיושביו ויתרו על ההגנה הטבעית של הגבעה, וביכרו להקים את יישובם על החוף השטוח, על סעיף של 'דרך הים', שהוליך מבית שאן למעברות נהר הירדן ולאורך החוף המזרחי של ים כנרת עד סביבת עין גב, ומשם עלה לסוסיתא ולאפק ונמשך צפונה עד דמשק טרם הוצעה הצעת זיהוי) עין גדי קבוץ, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור ערבה צפונית כ-15 ק"מ מצפון למצדה, לחופו המערבי של ים המלח דרך ראשית 90 בקטע צמת מצדה - צמת אלמוג, בק"מ ה- 2422 בקירוב פנייה מערבה עין גדי היא חצצון תמר שב'תנ"ך', המזוהה בתל גרן התיישבות בלב נווה עין גדי, אותו יוצרים מעיינות נחל דוד, נחל עין גדי ונחל ערוגות
|
|