|
|
עמוד:726
עע עבדה כפר, ב'אוטונומיה' (נפת חברון) כ-10 ק"מ מדרום-מערב לחברון, כ-6 ק"מ מצפון- מזרח לא-זהריה דרך ראשית 60 (בעתיד, דרך אזורית 348) בקטע א-זהריה - חברון, בק"מ ה- 371 בקירוב פנייה מערבה משמעות שמו ומקורו עלומים בנייה ממערב לתל כפתי (מעובד ומדורג, מוגן היטב מכל עבריו על-ידי גיאיות תלולים וערוצי יובל של נחל חברון בראש הכפה ובמפנה הצפוני מערות, בורות, אבן קשת מעוטרת בגדר-אבן, ממערב, לצד הכביש, חרסים מהתקופות הביזנטית וימי הבינים) מקבץ בתים נוסף ממערב לו, במעלה ודי אל-חמם עבדון מושב, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור אילון כ-7 ק"מ ממזרח-צפון לנהריה, כ-2 ק"מ מדרום-מזרח למצובה דרך ראשית ,70 בקטע צמת כברי - צמת חניתה, בק"מ ה- 816 בקירוב פנייה מערבה נקרא בעקבות שמה של עבדון (עברן ) שב'תנ"ך', עיר הלוויים בנחלת אשר, אותה מוצע לזהותה בתל עבדון מייסדיו, עולים מפרס ומטוניסיה עבוד כפר, ב'אוטונומיה' (נפת רמאלה) כ-13 ק"מ מצפון-ממזרח למכבים-רעות, כ-2 ק"מ מצפון-מזרח לדיר אבו משעל, כק"מ אחד ממזרח-צפון לענבר דרך אזורית 465 בקטע צמת רנתיס (מחלף גבעת כ"ח) - חלמיש, במפגש דרך אזורית 446 משמעות שמו ומקורו עלומים ייתכן שמקורו בשיבוש שם עברי (בית עובד?), שהפך לשם ערבי יקות (המאה ה-13), מזכירו כ"כפר קטן במחוז ירושלים" לפי מסורת מקומית, מקור השם בשמו של הנביא עובדיה, שנבואתו האחת (על אדום) כתובה בספר הנקרא על שמו, והוא הרביעי ב'תרי עשר' בתקופה הצלבנית, עת היה חלק ממערך ההגנה בדרום-מערב השומרון, נקרא קסל סנטה מריה מדרום לו, במקום שכיום הכפר דיר אבו משעל, היה מבצר מבוצר, בלפורט, ששימש כתחנת ממסר ואיתות דרך-הרוחב הקדומה, גופנה - אנטיפטריס, שעברה לידו נקראה בפי תושביו, א-רציף (א-רסיף), על שום היותה מרוצפת אבנים (הדרך הרומאית מרבת עמון צפונה אל גרש, נקראת בערבית, דרב א-רציף, גם היא, בחלקה, מרוצפת באבנים ) הגרעין הישן בנוי על-גבי שרידים קדומים, כנראה מהתקופה הביזנטית (שרידי כנסייה
|
|