ס

ס

עמוד:713

בק"מ ה- 1298 בקירוב ובק"מ ה- 312 בקירוב פנייה מערבה משמעות שמו, מישור נקרא על-שום המישור שממזרח לו  סולם ]שונם[ כפר, במחוז הצפון, בנפת יזרעאל (עפולה), אזור עמק יזרעאל כק"מ מדרום לעפולה (גבעת המורה), ממזרח למרחביה, למרגלות המפנה הדרומי של גבעת המורה דרך ראשית 71 בקטע עפולה - צמת נבות, בק"מ ה-18 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית 7155 בשמו נשתמר שמה של שונם שב'תנ"ך', אותה מזהים בצפון-מזרח הכפר שונם, עיר בנחלת בני יששכר, מולדתה של אבישג השונמית (=מהעיר שונם) מעיין הכפר מכונה מעין אבישג (אבישג, היא הנערה שנבחרה בעצת עבדיו של המלך דוד להיות לו לסוכנת לעת זקנתו, שתחמם גופו ותשרתו: "והנערה יפה עד-מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה" יש הסבורים ששולמית הנזכרת ב'שיר השירים' אינה אלא אבישג השונמית [חילוף האות נ' ב-ל'] ) בשונם חי אלישע תקופה קצרה וכאן החיה את בן השונמית (תשובתה של האשה השונמית: " בתוך עמי אנכי ישבת" מעידה על צביונו הישראלי של היישוב בסביבת שונם באותה תקופה ) העיר נזכרת ב'רשימת תחותמס ה-'3 וב'לוחות תל אל-עמרנה' באחד מהם נאמר, שהעיר שונמה נחרבה בידי לבאיה, מלכה של שכם ממכתבו של מלך מגדו לפרעה, מתברר שפרעה הטיל עליו לעבד את שדות שונם החרבה באמצעות 'אנשי מס' (אנשים המשועבדים לפרעה ומעלים לו מס, בדומה לאמור בספר 'בראשית': " ויהי למס- עבד" ואכן, בעת חלוקת הארץ נזכרת שונם בנחלת יששכר ) בשונם נערכו הפלשתים למלחמה בשאול ובצבאו עם כיבוש הגליל ועמק יזרעאל בידי מלך אשור, תגלת פלאסר ה-,3 נכללה שונם בפחוה האשורית מגדו היישוב היהודי בשונם התחדש בזמן בית חשמונאי, אך שוב לא היתה לו אותה החשיבות כמו בימי המלוכה הישראלית שונם חרבה בזמן חורבן בית שני, ונושבה מחדש בזמן ה'תלמוד' במאה ה-3 לסה"נ חי בה האמוראי רבי יוסטא בר שונם, תלמידו של רבי מנא (מני) אוסביוס מספר עליה: "והיום הוא כפר שולם כ[חמישה] מילין מהר תבור ודרומה" בימי הבינים סופחה שונם לאחוזת 'מסדר טמפלרים' שבהר תבור אשתורי הפרחי, שסייר בעמק יזרעאל לאורכו ולרוחבו (המאה ה-14), מספר: " לצפון יזרעאל, כחצי שעה, הוא שונם והוא מקום נאה מאוד באמצע העיר יוצא מעין מסלע הצפונית, ועליה חנו פלשתים באותה מלחמה של שאול ושם ראיתי על ראש העין ההיא בית אין רוח שאינו מצוי שם אמרתי - הלא זה בית השונמית, ושם היתה עליית אלישע הנביא ע"ה [עליו השלום] לשונם קורין בלשון בני המקום סולם" לפי מסורת מקומית, נושב מחדש במאה ה-12 בידי בני חמולת אל-זעביה בתחילת ה'עליה רביעית' ניסו עולים מפולין לחדש את היישוב היהודי בסולם הם רכשו בסביבת הכפר קרקע ובשנת 1925 התיישבו בכפר כמה משפחות יהודיות ניסיונם כשל והם עזבו לעפולה בתחומו, עתיקות (יסודות, קברי-סלע לצד צפון, מערכת מסתור תת-קרקעית אתרה של שונם שימש לפנים בית-קברות לתושבי הכפר)

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר