ס

עמוד:711

גופתו הובאה לשומרון ורכבו נשטף בברכת שומרון [אחאב בנה לאשתו בשומרון מקדש לבעל ולאשרה והיכל בעיר יזרעאל, ובכך קומם עליו את נביאי ישראל ובראשם הנביא אליהו ] בזמן יהורם בן-אחאב, מלך ישראל, כאשר חלה ירידה במצב המדיני- כלכלי של ממלכת ישראל, עמדה שומרון במצור קשה שהוטל עליה על-ידי בן-הדד ה-2 והעיר סבלה רעב קשה כאשר עמד יהורם בקרב מחודש עם ארם ברמות גלעד מרד בו שר-צבאו יהוא בן-נמשי הוא כבש את כל ממלכת ישראל, השמיד את בית אחאב וחיסל את עבודת הבעל בשומרון בתקופת ירבעם בן-יואש, המלך ה-4 לשושלת בית יהוא [746-786 לפנה"ס בקירוב], הגיעה שומרון לשיא פריחתה ואף התרחבה בשטחה בתקופה זו קמה בשומרון אצולה תקיפה, שקיימה חיי מותרות ועושק חברתי לאחר מות ירבעם החלה שקיעת והתפורות ממלכת ישראל, וחלקים גדולים נגזלו ממנה בשנת 721 לפנה"ס כבש סרגון ה-2 מלך אשור [705-722 לפנה"ס] את שומרון וחלק מתושביה הגלה לאזורים מרוחקים של האימפריה האשורית שומרון היתה לעיר המרכזית בפחות [סטרפיה] שומרון ומקום-מושבם של המושלים האשוריים, הבבליים והפרסיים המלכים האשוריים הושיבו בה מתיישבים נכרים מארצות שונות משנפלה האימפריה הפרסית לפני אלכסנדר מוקדון [אלכסנדר 'הגדול'] נפלה שומרון לידיו [332 לפנה"ס] הוא הושיב בה אלפי חיילים מוקדוניים שומרון היתה לעיר יוונית ונבדלת מבחינה אתנית, תרבותית ודתית מערי השדה של השומרונים, שמרכזם הדתי היה בהר גריזים בימי המלכים בתקופה ההלניסטית ידעה שומרון כמה וכמה מלחמות וכיבושים, אולם מעולם לא ידעה הרס וחורבן כה גדולים כמו אלה שבאו עליה מידי יוחנן הורקנוס [108 לפנה"ס] בימי פומפיוס גניוס מגנוס [63 לפנה"ס] סופחה שומרון לפרובינציה הרומאית של סוריה בימי גביניוס [57 לפנה"ס] נתן הקיסר אאוגוסטוס את שומרון להורדוס אנטיפס מלך יהודה והוא בנה את העיר מחדש בזמן 'המרד הגדול' [66-77 לסה"נ] נחרבה העיר שוב סורוס [סיבריוס] לוקיוס ספטימוס העלה אותה למעמד של קולוניה רומאית [200 לסה"נ] עם השתלטות הנצרות כבר עמדה שומרון בסימן של ירידה ובמאה ה-4 לסה"נ היתה סבסטי מקום מושב של בישוף)  סג׳ור ]שזור[ כפר, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור גליל תחתון מערבי כ-2 ק"מ ממזרח-צפון לכרמיאל, כק"מ אחד ממערב לא-רמה, בשפה הצפונית של בקעת בית כרם, למרגלות הר הוד (נ"ט 804) והר שזור (נ"ט 886) דרך ראשית 85 בקטע צמת כרמיאל - צמת א-רמה, בק"מ ה- 268 בקירוב פנייה צפונה לדרך מקומית 8566 בשמו נשתמר שמה של שזור שב'תלמוד', בה ישבו תלמידי חכמים נזכרת ב'רשימת רעמסס (ה-2) 'הגדול'' בנוסח סגור בתקופה הצלבנית נקראה SeiOr Casal המקום היה מיושב בתקופות הברונזה המאחרת, הביזנטית והערבית הקדומה בזמן ה'תלמוד' היתה שזור חלק ממערך יישובים יהודי צפוף באזור זה בימי הבינים הרבו עולי-רגל יהודיים לבקר בשזור ולפקוד את קברות רבי ישמעאל כהן גדול, רבי שמעון בן אלעזר ורבי שמעון שזורי בשנת 1249 נכבשה בידי הצלבנים נוסעים יהודיים (המאה ה-14), בהם אשתורי הפרחי, מזכירים את המקום ואת שלושת קברי החכמים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא