נ

עמוד:699

באותה עת נבנו גם מדרגות, היורדות מהמצד אל העיר, ונחפרה באר עמוקה בקצה הצפוני של החקרה בתחילת המאה ה-7 נבנתה על גבעה נפרדת, מדרום לחקרה, עוד כנסייה, עם שלוש אפסיסות פנימיות, נרתקס ואטריום צרים, ותא נוסף מצד דרום, אף הוא בעל אפסיס, אולם-תוך וסיטראות בסוף המאה ה-6 ובתחילת המאה ה-7 נפתחה שוב הדרך אילת - עזה, הנגב הובטח על-ידי חיל-משמר, ונצנה ידעה פריחה כלכלית ודתית (היו בה אז 1,500 תושבים בקירוב ו-116 בתים נושבים) האתר נפגע קשות בתקופה שלפני 'מלחמת-העולם הראשונה', עקב פעולות בנייה של הטורקים (מרכז מנהלי ואכסניית-דרכים) שרידי האתר נפגעו שוב בתקופת שלטון הבריטים ובתקופה שעד 'מלחמת ששת-הימים' בשנת 1956 נהרסו מבני הקאימקם הטורקי, אחרי ששימשו מסתור למסתננים ב'מלחמת השחרור' נכבשה נצנה בידי צה"ל לפי 'הסכם שביתת-נשק' מדינת ישראל - מצרים נכללה בתחום ה'אזור מפרז' ובה התקיימו (1949-1956) ישיבות 'ועדת שביתת-נשק'  נצנים קבוץ, במחוז הדרום, בנפת ובאזור אשקלון כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לאשקלון (שכונת ברנע), כ-2 ק"מ מדרום-מערב לבית עזרא דרך ראשית 4 בקטע צמת אבא הלל - צמת אשכולות, בק"מ ה-71 בקירוב פנייה מזרחה שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר 'שיר השירים': "הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו" מייסדיו, חברי 'הנער הציוני' מרומניה ופולין בחלוף הזמן הצטרפו אליהם עולים מארגנטינה בהקמתו שכן בלב שטח עוין, מוקף כפרים ערביים גדולים ומחנות-צבא בריטיים מראשית 'מלחמת השחרור' היה מבודד ומנותק, והאספקה הגיעה אליו בשיירות משוריינות, ואלה הותקפו לעתים תכופות כוח גדול של הצבא המצרי, שפלש לארץ (15 במאי), ניסה לכבוש את נצנים, בדרכו צפונה על המקום הגנו 67 חברים, בהם 10 נשים, ושתי מחלקות מחטיבת 'גבעתי' הפגזת היישוב החלה בחצות ליל ה-6-7 ביוני, ובבוקר שלמחרת החלו המצרים במתקפתם ניסיון הפריצה הראשון נהדף, והמצרים הזעיקו סיוע אווירי סמוך לצהריים ניסו לפרוץ שנית, הפעם בסיוע מחלקת טנקים צוות מגינים מצויד ב'פיאט' הצליח לפגוע בשרשרת אחד הטנקים (לאחר מכן יצא הנשק מכלל שימוש) ולגרום לנסיגת הטנקים הטנקים סייעו לכוחות החי"ר בירי מטווח רחוק ואלה הצליחו לחדור לנצנים כשגבר הלחץ המצרי, בשעות אחר- הצהריים, נסוגו המגינים לעבר מבנה 'הארמון' כל אותו הזמן לא היה ללוחמים קשר עם החוץ ותגבורת לא הגיעה אליהם הם ניסו לפרוץ מהמשק לעבר דרום, דרך הפרדס, כדי לא ליפול בידי המצרים, אולם הפרדס היה כבר תפוס בידי המצרים הם סבלו אבידות כבדות ונאלצו לשוב לגבעת 'הארמון' בשעה ,16:00 כשהם פצועים, עייפים ומכותרים, נכנעו בפני המצרים 105 לוחמים בריאים ופצועים הובלו לשבי 34 מגינים נהרגו (16 חברי נצנים ו-18 חיילים) בליל 9-10 ביוני נעשה ניסיון לכבוש את נצנים מידי המצרים, אך הוא נכשל בעקבות 'מבצע יואב' (סוף אוקטובר 1948), נטשו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא