נ

עמוד:685

נבנה במקומו של נמל קדום, הנזכר לראשונה בשנת 104 לסה"נ, כאשר תלמי מקפריסין, בנה של קלאופטרה ה-,7 נחת בו בראש צבאו, שמנה כ-50 אלף איש, כדי להילחם באלכסנדר ינאי (יונתן), שצר אותה עת על עכו מאז, גם בתקופות שהמקום הפך לכפר שומם, הוסיף הסחר הימי להתקיים בו וכלי-שיט פקדו את הנמל הרעיון של יצירת בסיס-ימי בריטי בחיפה קדם לכיבוש ארץ-ישראל על-ידם בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 התחרו בריטניה וגרמניה על קבלת זיכיון מהסלטן העות'מני לפיתוח עורקי-תחבורה יבשתית וימית כוונתם היתה להקל על השתלטותם על הדרכים המובילות למזרח הקרוב והרחוק לקראת סיורו של הקיסר הגרמני וילהלם ה-2 באימפריה העות'מנית (1899), ובתוך כך גם בארץ-ישראל, נבנה בנמל מזח מיוחד, כדי לאפשר עגינה נוחה לספינתו של הקיסר הגרמני בעקבות הביקור, ביזמתה ועידודה של גרמניה, ציווה הסלטן עבד אל-חמיד ה-2 להכין תכנית לבניית נמל עמוק מים בחיפה 'מהפכת הטורקים הצעירים' (1908) סיכלה את התכנית בשנת 1905 נבנה מזח חדש לפריקת מטענים שהגיעו במסילת-הברזל החדשה, בקו חיג'אז - דמשק - חיפה עם כיבוש ארץ-ישראל בידי הבריטים, ב'מלחמת-העולם הראשונה', וכינון 'המנדט' בה, גבר הצורך בהקמת נמל עמוק-מים בחיפה כלי-השייט שפקדו את חיפה נאלצו לעגון במרחק של כק"מ אחד לפחות מהחוף, ולשנע את מטעניהם באמצעות דוברות במזג אוויר קשה שובשה עבודת הטעינה והפריקה, ונגרמו נזקים כבדים למטענים בשנת 1920 הוחל בקידוחי ניסיון, במקביל לסקר חופי הארץ בידי המהנדס סר פרדריק פלמר 'דו"ח פלמר' מצא את חיפה כמקום המתאים ביותר בכל חופי ארץ-ישראל לבניית נמל עמוק מים מסקנות הדו"ח אומצו (1927) על-ידי שלטונות 'המנדט' בהקמת שובר- הגלים הראשי הוחל באוקטובר ,1929 ובסתיו ,1931 בטרם נסתיימה בנייתו, יכלו כבר כלי-שיט לעגון בו (אבני השובר נחצבו במחצבות ליד עתלית והובלו לנמל בקרונות רכבת ) בסתיו 1932 הושלם שובר-הגלים הראשי והמשני בדצמבר 1932 החלו לטפל במטענים ברציף הדוברות ובאוקטובר 1933 נחנך הנמל רשמית, במעמד סר ארתור וואקופ, הנציב העליון בארץ-ישראל בחנוכתו היו בו שלושה מנגשים ברציף הראשי, שיכלו לקלוט שלוש ספינות-משא גדולות או ארבע קטנות, ובשני מסופים למטען-מעבר, ששטחם הכולל היה 8,200 מ"ר ציוד השינוע היה מורכב מעגורן לא-נייד בכושר הרמה של 15 טונות, שני עגורני-פסים בכושר הרמה של 5 טונות ועגורן-צף בכושר הרמה של 15 טונות חסרו בו, ספינות- גרר, מתקני-תדלוק לכלי-השייט ומי-השתייה נועדו למקרי חירום בלבד בחלוף הזמן גדל הנמל והשתכללו אמצעיו בשנת 1934 חובר אליו צינור הנפט העיראקי, בשנת 1937 נבנה בו רציף-הנפט ובשנת 1938 נבנה רציף המטענים באותה שנה הגיע שטח האחסנה ל-50,825 מ"ר 'מלחמת-העולם השניה' האטה את קצב התפתחותו ב'מלחמת השחרור', לאחר שערביי חיפה נמלטו ממנה, נשאר הנמל בידי כ-300 פועלים יהודים ב-30 ביוני 1948 יצאו דרך הנמל אחרוני החיילים הבריטים את הארץ, ודגל ישראל הונף מעל מבנה מנהלת הנמל נמל חיפה (הנמל הראשי) מוגן כיום על-ידי שני שוברי-גלים: שובר-הגלים הראשי, בצפון-מערב, ושובר-גלים משני, במזרח אגן הנמל משתרע על-פני 1,066,000 מ"ר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא