|
|
עמוד:684
נמל אילת נמל ים, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור ערבה דרומית בדרום אילת, בחוף המערבי של מפרץ אילת (ים סוף), בקצהו הצפוני לאילת: דרך ראשית 90 בקטע מעבר-גבול טבה - יטבתה, בק"מ ה--12 4 נקרא על-שם אילת בשנת 1957 התחיל התכנון ובספטמבר 1965 נחנך הנמל רשמית כולל: רציף ראשי, מעגן לסירות שירות, רציף מים רדודים, מחסנים, סככות ובית-קירור מסגרות התפעול העיקריות: מתקן אוטומטי לשינוע מטענים בצובר (אשלג ופוספטים) וכן במכולות ובמשטחים, מזחי-דלק (שני רציפי-דלק), מטען כללי (יבוא, יצוא ואחסנה) עם חתימת 'הסכם השלום' (1982) עם מצרים, ופתיחת תעלת סואץ לאניות שייעדן ישראל, ירדה פעילותו של נמל אילת נמל אשדוד נמל ים, במחוז הדרום, בנפת אשקלון, באזור אשדוד בהים התיכון, בצפון אשדוד, מצפון לנחל לכיש, מדרום לחולות יבנה לאשדוד: דרך ראשית 4 בקטע מחלף אשדוד - מחלף השבעה, בק"מ ה-,85 במחלף אשדוד, פנייה מערבה לדרך ראשית 41 (בעתיד, דרך מהירה 7) נקרא על-שם אשדוד נמל אשדוד הוא אחד הנמלים העמוקים הבודדים שנבנו בים הפתוח, ולכן היתה בנייתו כרוכה בקשיים הנדסיים מרובים אבן-הפינה הונחה ביולי 1961 ובנובמבר 1965 הופעל לראשונה, עם בואה של האנייה השוודית 'וינגאלנד' הנמל מוגן על-ידי שובר-גלים, הנשען על הקצה הדרומי של קו-החוף, חודר אל הים ומתמשך לצד צפון שובר-גלים צדדי, סוגר את שטח המעגן מצד צפון לאורך שובר-הגלים הראשי סלול כביש, המוגן כלפי הים, בקיר עשוי בטון (תוכנית הפיתוח כוללת הארכת שובר-הגלים העיקרי, העתקת שובר-הגלים הקטן צפונה והקמת מעגן רציפים נוסף ) שוברי-הגלים האלה מורכבים מגושי-סלע, שהובאו לכאן ממחצבות א-טירה ובנימינה הדפנות החיצוניות של שוברי-הגלים מוגנות על-ידי חגורה של מבנים מיוחדים מבטון (טטרפודים'), שנועדה לשבור את תנופת הגלים הנמל קשור אל קו מסילת-הברזל לד - אשקלון בשלוחה נפרדת באורך כ-7 ק"מ עיתוק הקרונות נעשה מחוץ לשטח הנמל הנמל פועל בשלוש מסגרות תפעוליות עיקריות: מטען כללי (נוסעים, יבוא, יצוא, אחסנה), ספינות-מכולה וספינות-צבר כן יש בו מעגן לסירות דייג נמל חיפה נמל ים, במחוז, בנפת ובאזור חיפה בהים התיכון, בצפון חיפה, ממזרח לבת גלים, בדרום מפרץ חיפה לחיפה: דרך ראשית 2 בקטע מחלף זכרון יעקב - מחלף שקמונה (חיפה-דרום), בק"מ ה- 992; או, דרך ראשית ,4 בקטע צמת ארן - צמת קישון, בק"מ ה--212 200 נקרא על-שם חיפה
|
|