נ

נ

עמוד:655

לכם את קברו [של משה] בצד הדרך, למטה מאל-כתיב אל-אחמר [הגבעה האדומה]" אין מסורת ערבית המסמנת את מיקומה של הגבעה האדומה הזאת, ורק בדורות האחרונים נקבע מקומה כאן לא ידוע כיצד נוצרה האמונה הערבית, לפיה נקבר משה רבנו ממערב לנהר הירדן, בעוד שב'תנ"ך' נאמר שנקבר מזרחה מהנהר ייתכן ומדובר בקברו של אחד הנזירים, ששוטטו במדבר יהודה במאות הראשונות לסה"נ, ואחרי מותו קודש קברו בחלוף הזמן העריצו גם הערבים קבר זה, וכדי להאדיר את קדושתו - אמרו שהוא של משה רבנו קברו מיוחס לפי המסורת המוסלמית לכמה אתרים נוספים, מרביתם בעבר הירדן המזרחי תופעה זו של ריבוי קברים לאישיות נערצת ידועה ומקובלת במסורת המוסלמית מבנה רב-כפתי קדום עם חצר וחומה מעל לציון קבר א-נבי מוסא נבנה מסגד סביב החצר, חדרי-אכסון ובמרכזה בורות-מים הוקם (1265), כנראה, בידי הסלטן הממלוכי ט'הר אל-ביברס, במקום שהיה עוד לפני-כן מקודש כמקום-קבורתו של משה רבנו (בסביבתו נמצאו גלי-אבנים ומבנים פולחניים רבים, אולי מהתקופה הכלקוליתית) נלווה להקמתו גם הצורך של השלטונות, לבצר נקודה אסטרטגית בדרך לירושלים, כדי למנוע כניסת חילות צלבניים לארץ-ישראל הנחה זו מתחזקת נוכח העובדה שיום העלייה-לרגל לא-נבי מוסא נקבע לא על-פי לוח הג'רה, המוסלמי, אלא על-פי לוח גריגוריני, הנוצרי, וסמוך לחג פסחא (בו התרכזו בירושלים עולי-רגל נוצריים רבים), כדי ליצור מוקד-כוח מוסלמי נגדי בירושלים ובדרך אליה בדורות האחרונים ועד ערב הקמת המדינה (1947), הפכה העלייה-לרגל לא-נבי מוסא לחג לאומי פלשתינאי, ונוצל לא-אחת לאירועים נגד היהודים ביום החג נהגו לצאת שיירות חוגגים מירושלים לא- נבי מוסא, ובראשן התנוסס 'דגל הנביא' (נשמר בבית המופתי בירושלים) החוגגים התכנסו במקום במשך שבוע ימים ונהגו לחוג בו גם טקסי חתונה ומילה תהלוכת העלייה-לרגל האחרונה הפכה לתהלוכת-אבל, בעקבות מותו של המפקד הערבי עבד אל-קדר אל-חסיני בקרב אל-קסטל מאז נפסקו החגיגות ולא חודשו עוד והמקום נותר שומם ועזוב לזמן מה, שימש המבנה את הוקף המוסלמי, כמקום לגמילה מסמים ליד המבנה, בית-קברות מוסלמי קדום, ובו אלפי קברים של בדואים מרחבי מדבר יהודה, בהם כמה מקמים , מתשב ע ג ךז ,ע כפנזו, ב'אוטונומיה' (נפת רמאלה) כ-12 ק"מ מצפון-מערב לרמאלה, מצפון לחלמיש ולדיר נזם דרך אזורית 465 בקטע צמת רנתיס (מחלף גבעת כ"ח) - דרך ראשית ,60 פנייה צפונה (בעתיד, דרך אזורית 456) נקרא כשם המקם שבו משמעות שמו, הנביא המתקן יש הסבורים שא-נבי צלח הוא אבי שבט הבדואים ערב אל-צולחה לפי מסורת מוסלמית א-נבי צלח, בן השבט ת'מוד (משבטי ערב הקדומים), הוא אחד מנביאי האסלאם שקדמו לנביא מחמד הוא דרש מבני שבטו להאמין באלה והראה להם מופת: הפך סלע לנאקה, אך הם לא האמינו לו ומצאו שגמליהם התפגרו המוסלמים נוהגים לפקוד את המקם בימים שאחרי חג פסח לפי מסורת ערבית אחרת, מראים את קברו בכפר ח'רבת א-נבי צלח, ברמלה וליד מנזר

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר