מ

מ

עמוד:647

ראשית 3 בקטע צמת מלאכי - צמת רא"ם, בק"מ ה-,248 בצמת רא"ם, בצד הדרך שם סמלי, בעקבות דמיון צלילים לשמו הערבי אל-מסמיה, ובעקבות הכתוב בספר 'ישעיהו': "מה-נאוו על-ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך" תושבי אל-מסמיה מצאו בשם כפרם את המלה סמה (=שמים), משום ברכת השמים ששררה באדמתם מוקד תעסוקה (מנפטת כתנה, מפעל לקירור ומיון תוצרת חקלאית, קואופרטיב להובלה), תחנות דלק ופונדק דרכים ראשיתו ככפר, במקומו של הכפר הערבי שננטש, אל-מסמיה (צירוף שני כפרים ערביים: אל-מסמיה אל-כבירה ואל-מסמיה א-צע'ירה במפקד 1931 היו בו 1,756 נפשות [מוסלמים] ו-324 בתים נושבים [מרביתם לבני טיט] ) ערביי הכפר התנכלו לאיכרי גדרה: " הרבו להקניטנו בתתם את כרמינו מרמס לרגלי שוריהם וחמוריהם, ויכשל כוח סבלנו, ונוליך שבי את בהמתם עד אשר פדו אותם בכסף מלא ובהוסיפם להציק לנו - כן הוספנו במחיר פדיון השבויים ויחר בנו אפם ויחרשו עלינו נקם" ב'מארעות-הדמים' (1938) התנפלו ערבים מהכפר על עובדי 'חברת החשמל' שעבדו ליד כפרם ורצחום בתחומו, עתיקות (יסודות עתיקים ועיי שפך, באר)  משמר אילון מושב, במחוז המרכז, בנפת רמלה, באזור לד כ-8 ק"מ ממזרח-דרום לרמלה, מצפון לכפר בן-נון, בשפה המערבית-הצפונית של עמק אילון דרך אזורית 424 בקטע צמת חטיבה שבע - צמת גזר, בק"מ ה- 5 שם סמלי-ציורי, בעקבות היותו משקיף על עמק אילון נקרא בראשיתו כפר לידיצה ('מושב לידיצה על אדמת ישראל'), לזכר הכפר לידיצה, כפר כורים קטן במערב צ'כוסלובקיה ב-1942 החריבו הנאצים את הכפר כנקמה על רצח המושל המקומי שלהם כ-400 תושביו נורו או הועברו למחנות ריכוז כיום - אתר זיכרון הוקם על חלק מאדמות הכפר הערבי הנטוש אל-קבב מייסדיו, עולים מצ'כוסלובקיה, ניצולי העיר לידיצה  משמר דוד קבוץ, במחוז המרכז, בנפת רמלה, באזור לד כ-7 ק"מ ממזרח-דרום לקרית עקרון, כק"מ אחד ממזרח לחלדה, ממזרח ליער חלדה (יער הרצל) דרך אזורית 411 בקטע צמת עקרון - צמת חלדה, בק"מ ה- 199 בקירוב פנייה צפונה נקרא על-שם דוד מיכאל מרקוס (מיקי סטון), קולונל יהודי-אמריקני בצבא ארצות- הברית התנדב לצה"ל ב'מלחמת השחרור', והיה מפקד חזית ירושלים (ניו-יורק סיטי, 1902; אבו ע'וש, 1948) מייסדיו, עולים חברי תנועת 'גורדוניה' (גרעין 'הקבוצה השביעית') ננטש (1950) ויושב מחדש בעולים אחרים מרומניה אף הם חברי תנועת 'גורדוניה' (גרעין 'חותרי העתיד'), אליהם הצטרפו (1953) בוגרי הנח"ל וחניכי 'הנער העובד'

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר