|
|
עמוד:630
ה-80 הוקם מפעל חדש להפקת אשלג ('מפעל מקלף'), מבוסס על שיטה חדשה (שיטת הגיבוש הקר) שפותחה על-ידי מהנדסי המפעל, וכושר ההפקה הוגדל ב 23) %57 מיליון טונות אשלג בשנה) בשנת 1987 הושלמה הקמת מסוע (סרט גומי) לשינוע האשלג מסדום למישור צפע [רמת רתם], לאורך כ-18 ק"מ, ומשם ברכבות-משא לנמל אשדוד (עד אז שונע האשלג במשאיות לדימונה ומשם ברכבת לנמל) כיום פועלים בסדום: שני מפעלים להפקת אשלג מפיקים כ-2,2 מיליון טונות בשנה (תכולת ה-גד), שהוא החומר הפעיל באשלג עולה על (% 61) שימושו העיקרי של האשלג הוא בדשנים [אחד משלושת אבות המזון החשובים לצמח וחומר חיוני להגדלת היבולים ושיפור איכותם]); מפעל להפקת ברום, הגדול מסוגו בעולם (תרכובות הברום משמשות בין-היתר כחומרי חיטוי, חומרי צבע, חומרים חסיני-אש וברפואה); מפעל להפקת כלור (תרכובות כלור אורגניות משמשות בחומרי-צבע, בחומרי-חיטוי ובקוטלי-חרקים); מפעל לייצור מלח [נתרן כלורי], (מלח שולחן [בשנת 1995 נפתח מפעל חדש], מלח תעשייתי [משמש בעיקר כחומר גלם להפקת כלור בתהליך האלקטרוליזה] ומלחי אמבט [ידועים בתכונות מרפא]); מפעל לייצור פתיתי מגנזיום כלוריד, הגדול מסוגו בעולם (מוצריו משמשים בתעשיית הטקסטיל, בתעשיית המזון לבעלי-חיים, לדישון קרקעות, חומר מונע קיפאון בכבישים, חומר מונע אבק בדרכי- עפר ועוד); תחנת כח עצמאית (בבריכת האידוי מנוצלת 'אנרגית השמש' בשווה-ערך לכל תצרוכת המזוט של מדינת ישראל); מערכת עצמאית לאספקת מים; מערכת תחזוקה עצמאית (עוסקת גם בפיתוח ושכלול שיטות עבודה); מערכת שיווק בינלאומית, המשווקת ל-35 מדינות (לחברה משרדי מכירות באירופה, ארצות-הברית, דרום אמריקה ואסיה); מתקנים ומחסנים בנמל אשדוד ובנמל אילת בחוף המערבי של ים המלח, סדום, עיר בעמק השדים (ערבת סדום של ימינו), בקצה הדרומי-המזרחי של ארץ-ישראל אנשי סדום היו רשעים וחוטאים ולכן הפך ה' את העיר ובנותיה בהמטירו עליהן אש וגפרית לפי 'תרגום השבעים', עיר המלח הנזכרת יחד עם עין גדי, היא סדום על מיקומה של סדום ויתר ערי עמק השדים חלוקות הדעות היה מקובל שעמק השדים היה בדרום ים המלח, לפני שחלק זה נתכסה במים, ושם נמצאו ארבע ערי עמק השדים אולם כבר בשנות ה-70 של המאה ה-19 נתערערה ההנחה הזאת, עת חיפשו את עמק השדים ועריו מצפון-מזרח לים המלח הנחה זו נתמכה בעקבות ממצאי החפירות בתלילת ע'סול, מצפון-מזרח לים המלח, שהוכיחו כי התלים האלה היו מיושבים באמצע האלף ה-4 לפנה"ס אצל יוסף בן-מתתיהו כתוב: "יריחו נמצאת בעמק, שמעליו מתרומם רכס-הרים חשוף ובלתי פורה, הנמשך לצד צפון עד תחום סקיתופוליס [בית שאן] ולצד דרום עד התחום הקודם של סדום ועד גדות ים המוות" מדברים אלה מתברר שבזמנו של בן-מתתיהו סברו שסדום ויתר ערי עמק השדים היו מצפון לים המלח אם נסכים לדעה שככר הירדן הוא עמק הירדן עד ים המלח, הרי מתבקש לחפש את ערי הכיכר מצפון לים המלח אלבריט סבור שמקומן של סדום ועמורה (עמרה) היה בתחום ים המלח והוא מציע לזהותם, יחד עם עמק השדים, סמוך לכניסת נחל פרצים לים המלח אבל מציע לזהות את סדום למרגלות הר סדום, הרחוק רק מיל אחד מצוער (צער) ( ןדרא מהתקופה הביזנטית) נקראת
|
|