מ

מ

עמוד:618

כמקום שבו פקד שאול את העם לפני מעבר נהר הירדן, לעלות על מחנה בני-עמון ביבש [יבש גלעד] [ב'תנ"ך' מצוין שהמפקד נערך בבזק ] עד לחשיפת בית-כנסת במקום [1974] לא היה ידוע על מציאות יהודים בו בבית-הכנסת שלושה שלבי בנייה, החל מסוף המאה ה-3 או ראשית המאה ה-4 לסה"נ וכלה בראשית המאה ה-6 לסה"נ המבנה חרב באמצע המאה ה-,7 סמוך לכיבוש הערבי, ועל אתרו הוקמו מבנים פרטיים כיום נראים קטעים מהשלבים השני והשלישי, ולידם תצוגה קטנה של ממצאים בשלב הראשון [מסוף המאה ה-3 או ראשית המאה ה-4 לסה"נ], היה מבנהו מלבני, בנוי אבני- גויל ולו רצפת-אבן, שעליה שני טורי אומנות, פתח [משוער] במזרח ובמה מלבנית צמודה לקיר הדרומי בשלב השני [ראשיתו במאה ה-5 תחילת המאה ה-6 לסה"נ], הוגדל המבנה, אולי משום גידול הקהילה היהודית האגפים המזרחי והצפוני הוקפו חצר ונפתחו שתי כניסות בקיר המזרחי בקיר הדרומי נבנתה גומחה לארון-הקדש האפסיס נחתם בלוח-סורג משיש [רבים מחלקיו נמצאו] על אחד מהם חלק ממנורה ועל השני האותיות העבריות ל-ם-כ רצפתו כוסתה בפסיפס צבעוני מרשים ביופיו, המעניק מראה תלת-ממדי בשלב השלישי [ראשית המאה ה-6 לסה"נ], בנו ספסלים לאורך אולם-התפילה, ובסיסים מאבני-שדה קטנות, עליהם הונחו כנראה עמודי-עץ בתוך רצפת האפסיס נבנה מתקן סגלגל, כנראה גניזה, בבנייתו השתמשו בשבר-עמוד משיש מהשלב הקודם לפני האפסיס נבנתה במה רצפת-הפסיפס הקודמת כוסתה בשכבת אדמת חמרה ומעליה הונחה רצפת-פסיפס, בעלת איכות פחותה מקודמתה [עיקרה דגמים הנדסיים] בעת החפירה נמצאו שלושה גביעי-חרס קטנים [ל'קדוש'?]; נרות-חרס ושברי נרות-זכוכית [אחד מהם בתוך מתלה מברונזה]; מטמון של 50 מטבעות מסוף המאה ה-,6 בתוך שקית בד שהונחה על שבר רעף מדרום-מערב לבית- הכנסת נחשפו שרידי מבני נספחות, שהיו קשורים ככל הנראה בפעילותו)  מעויה כפר, במחוז חיפה, בנפת חדרה, באזור הר אלכסנדר כ-3 ק"מ ממערב-צפון לאם אל- פחם, כ-3 ק"מ ממערב לעין אברהים, כ-3 ק"מ מדרום-מזרח לאבן יצחק דרך ראשית 65 בקטע צמת (מחלף) עירון - צמת מגדו, בק"מ ה-28 בקירוב פנייה מערבה נקרא על-שם מעויה, אחד החליפים הראשונים, מייסד בית אמיה במאה ה- 7 לא ברור אם אכן יש קשר בינו לבין הכפר הזה ממזרח לגרעין הישן, ליד חורש קטן של עצי אלון התבור קדומים וגדולים, נמצא מקם שיח' מעויה, המיוחס למייסדו הגרעין הישן בנוי על-גבי שלוחה מוארכת בין יובלי נחל ברקן (יובל של נחל תנינים), שעמקיהם הרחבים מעובדים בתיו המאוחרים בנויים ממערב (בגדה הדרומית של נחל ברקן) וממזרח (בצידי דרך הגישה) לגרעין הישן תושביו, יוצאי אם אל-פחם ויוצאי כפרים ברמת מנשה שניטשו ב'מלחמת השחרור' בסקר בריטי (1872) מצוין המקום כ"ח'ן קטן חרב ולא עתיק ביותר" בתחומו, עתיקות (מעויה: ח'ן חרב, שרידי יישוב קדום; ח'רבת ט'הרת חמד: אבנים מפוזרות)

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר