|
|
עמוד:595
שבה אתנו כי עת-ערב הגיע ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את-הלחם ויברך ויבצע ויתן להם: ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם" אין הכתוב מציין באיזה כיוון מירושלים היתה עמאוס, ולפי-כך ישנן מסורות נוצריות אחרות, המזהות את עמאוס באבו ע'וש ובאל-קביבה (יש ספרות נוצרית גדולה סביב 'שאלת עמאוס' ) מצפון, אמאוס )עמוס*, שרידי יישוב, מערות-קבורה, שרידי חווילה ובית-מרחץ רומאיים (נשתמר כמעט בשלמותו), כתובות רומאיות של הלגיון ה-,5 שרידי כנסייה מהתקופות הביזנטית והצלבנית בשל מיקומה הגיאוגרפי של אמאוס, היה לה ערך אסטרטגי רב היא נזכרת לראשונה אצל יוסף בן-מתתיהו, כמקום בו חנה צבא בית סלבקים במסעו השלישי נגד יהודה המכבי, ושם הובס ומחנם נלכד במחצית המאה ה-1 לפנה"ס היתה א בירת אחד ממחוזות יהודה המצביא הרומאי קסיוס לונגינוס גיוס מכר את תושביה לעבדים, והמצביא ורוס שרפה 4 (לפנה"ס) משום היותה מרכז לפעולות המרד, שפרץ בהנהגת הרועה אתרונגס לאחר מות הורדוס אנטיפס בזמן 'המרד הגדול' היתה אמאוס מחנה ללגיון הרומאי ה-5 (נמצאו כמה מצבות של חיילי הלגיון), אולם העיר התקיימה עוד בזמנו של רבי עקיבא ואחריו בזמן 'מרד בר-כוכבא' חנה בה גדוד מפטרה נזכרת ב'תלמוד' בשם דיומסית (דיומסת, דמסית 4) או עמאוס, כעיר-מרפא עם מרחצאות מים חמים, בראשית השפלה, ממנה היו מעלים פירות ויין לירושלים ואוכלים ושותים אותם שם במאה ה-3 חידש אותה הקיסר הליוגבלוס (222-248) והסב שמה לניקופוליס (הוא שמה ב'מפת מידבא') בתקופה הביזנטית פעל בה 'השודד' קריאקוס בראש גדודי יהודים ושומרונים (נמצאו כתובות שומרוניות וכתובת דו-לשונית, יוונית-שומרונית) אחרי הכיבוש הערבי (639 לסה"נ) פרצה בא מגפה, ורבבות מתושביה נספו בתקופה הצלבנית חנה בה חיל-מצב של 'מסדר טמפלרים' אין ספק שמקומה של אמאוס בכפר הערבי שננטש עמוס (זיהויה של אמאוס הנזכרת ב'הברית החדשה' שנוי, כאמור, במחלוקת) עם זאת, מוצע לזהות בכפר הערבי עמוס קלוניא ואת חמתא (עיר ביהודה, בה הושיב אדרינוס משמר צבא ללכוד את פליטי יהודה אחרי כישלון 'המרד הגדול') מצפון, בשוליו המזרחיים של עמק אילון, פרק קנדה, פרק של חקלאות כפרית הררית קדומה הוכשר בידי קק"ל (1976), בסיוע תורמים מקנדה, על שטחי כפרים ערביים שניטשו ב'מלחמת ששת-הימים', בית נובא, דיר איוב, יאלו ועמוס נחלק לשלושה אזורים: 'חניון הזיתים' (ממערב לכביש), 'עמק המעינות' ו'גבעת המצפור' (ממזרח לכביש) בפרק, אתרים קדומים (תלי יישובים, כנסיות, בית-מרחץ רומאי, חווילה רומאית, מבצר מהתקופה הצלבנית, גתות, בתי-בד, מערות-מגורים ומערות-קבורה); מערכות-מים קדומות (מעיינות, בארות, אמות-מים ותעלות); מדרגות-עבוד; שומרות; מקמים; משלטים מימי 'מלחמת השחרור' ו'מלחמת ששת-הימים'; בסתנים, ובהם עצי- פרי עתיקים (גפן היין, שקד, תאנה [פיקוס התאנה], תות ועוד), לצד עצי נוי חדשים; מתקנים לנופש פעיל (לרבות מסלולי טיול משולטים); מצפורי נוף
|
|