|
|
עמוד:565
מייסדיו, עולים מגרמניה, חברי ארגון 'מולדת' מסדר 'בני-ברית' בארצות-הברית, תרם את הכספים להקמתו (לכבוד נשיאם, אלפרד כהן, במלאת לו 75 שנה) מוצא כפר זעיר, במחוז ובנפת ירושלים, באזור הרי יהודה ממערב לירושלים, מדרום למוצא עלית דרך ראשית 1 בקטע מחלף הראל - ירושלים, בק"מ ה-54 בקירוב, בצמת מוצא, פנייה דרומה לדרך מקומית 3997 נקרא בעקבות שמה של מוצא (המצה) שב''תנ"ך', עיר בנחלת בנימין (ייתכן שמשמעות השם, מעיין, על שום מעיין שנבע בו ה'אגדה' מספרת: "למה קראו אותו מוצא? מפני שהוא מוצא ממס המלך" בשם מוצא נקראים אחד מבני כלב וראש בית אבות משבט בנימין ) ב'תרגום השבעים', קולון בימי אספסינוס נקראה, COlOnia Emmaus (קלוניא אמאוס), או Ammatha COlOnia (קלוניא אמתא) ובקיצור,ךלמיב (קלוניא, אז מושבה של חיילים רומאים משוחררים, שנוסדה על- ידי השלטונות הרומאים אחרי חורבן בית שני ) נזכרת ב'תלמוד' ובכתבי 'אבות הכנסיה' בשם מוצא את מוצא (המצה) שב''תנ"ך' מוצע לזהות בכפר הערבי שננטש קלוניה (על אדמותיו הוקמו מוצא עלית ומבשרת ציון ) שמה נשתמר, ככל הנראה, בשמה של ח'רבת בית מזה (חרבת המוצה) רבי תנחמא מזהה את מוצא, אליה ירדו מירושלים ללקט מרביות (ענף רך) של ערבה, עם קלוניא לפי סברה אחרת מוצע לזהות את קלוניא עם אמאוס אדמתו נרכשה (1859) בידי משפחת שאול יהודה מירושלים (יוצאי עיראק), עליה התיישב (1860) שאול הוא הקים משק חקלאי ובצידו פונדק צנוע לעוברים בדרך יפו - ירושלים (שכנו בכפר אבו ע'וש, שיח' מצטפה, הרס את הפונדק, כנראה על רקע נוהגו לגבות דמי-חסות ואכן, מאוחר יותר, כאשר שולמו לו דמי-חסות, היה למגינם של מתיישבי מוצא ) בשנת 1894 נוסדה המושבה, על-ידי לשכת 'בני-ברית' בירושלים מייסדיה, קבוצת עולים ממרוקו, ביקשו להתפרנס תוך שילוב החקלאות והתעשייה (בית-חרושת לרעפי-בית) בין המתיישבים החדשים היה גם רבי יהושע יעלין (ילין), שנשא לאשה את אחת מבנות משפחת יהודה בשנת 1898 בא למוצא ד"ר בנימין זאב הרצל, מלווה בפמלייתו בשנת 1906 נפתח במקום, במבנה בעל שתי קומות ('מכפלות' בלשון הימים ההם) בית-חרושת לרעפים, ובו בית-כנסת, תלמוד-תורה ובית-טבילה ("כל הצרכים שבלעדם אי-אפשר לעדה בישראל להתקיים" ) בשנת 1912 רכש אחד מאיכריה, שמואל ברוזה (1869-1944), עגלת-סוסים (דיליז'נס) ופתח שירות הסעות לירושלים וממנה: "בתדירות מירושלים למוצא פעמיים ביום זה יביא חיים חדשים להמושבה הבודדת הזאת וכבר משתמשים כעת יושבי ירושלים בהכשרה זו ונוסעים בהמון למוצא לחליפות אויר מי יודע, יכול להיות שאם ימצאו המניעים תתפתח ברבות הימים למעון קיץ בעד ירושלים" ב'מארעות-הדמים' (1929) הותקפה בידי שכניה הערביים רבים מאנשיה נרצחו באכזריות מרובה והיא ניטשה לזמן-מה (בין הנרצחים, משפחת מקלף בנה בן התשע, מרדכי, ניצל ולימים היה הרמטכ"ל השלישי של צה"ל ) בתום ה'מארעות' חזרו אליה הניצולים ואז גם נוסדה מוצא עלית (במפקד
|
|