מ

מ

עמוד:552

היא המשיכה להתקיים כ-200 שנה לאחר הכיבוש הערבי, כמו שכנתה נצנה התקופה הרומית הקדומה: העדויות לקיומו של יישוב בתקופה זו הן בעיקרן אפיגרפיות (כתובת-הקדשה נבטית קצרה שנזכר בה שמו של דושרא) וקרמיות (כלי- חרס נבטיים ורומאיים-קדומים) לא נמצאו בשבטה כלים מהתקופה ההלניסטית (דוגמת כלים שנמצאו באתרים נבטיים אחרים) ומכאן אולי המסקנה שהנבטים התיישבו בה בזמן מאוחר יותר; התקופה הרומית המאחרת: ככל הנראה לא היה המקום מיושב בתקופה הזו (היישוב בשבטה לא נתחדש קודם שנתחדש היישוב בנצנה, דהיינו, לא לפני סוף המאה ה-4 או תחילת המאה ה-5 לסה"נ) העדות היחידה שאולי היה קיים יישוב בשבטה בראשית המאה ה-5 לסה"נ מצויה בסיפור של נילוס הקדוש (מת בשנת 430 לסה"נ); התקופה הביזנטית: ממצאים רבים לקיומה של חקלאות בסביבת שבטה, מעידים על היות שבטה בתקופה זו יישוב חקלאי-אזרחי (גם לא נמצאה בה מצודה כמו בנצנה ובעבדת); התקופה הערבית הקדומה: תולדותיה של שבטה בתקופה הזו אינם מחוורים דיים בזמן הכיבוש הערבי לא נפגעה הקהילה הנוצרית בשבטה (כפי שלא נפגעה גם בנצנה) הערבים בנו מסגד ליד הכנסיה הדרומית והקפידו שלא לפגוע בבית-הטבילה הסמוך, דבר המעיד על דו-קיום בשלום מוסלמי- נוצרי נראה שהיישוב בשבטה לא האריך ימים יותר מאשר בנצנה, והוא התקיים אפוא עד למאה ה-5 או ה-9 לסה"נ לכל המאוחר להלן כמה מהאתרים: גתות, במבנים סמוכים לכנסיה הצפונית ובעוד שני מקומות בעיר בגת הדרומית מצויים מסביב למשטח הדריכה תאים קטנים נראה שגת זו שימשה את איכרי שבטה, והתאים שימשו את האיכרים לאחסון סלי הענבים, עד בוא תורם (בגת הצפונית, ששימשה את הנזירים, לא נזקקו הנזירים לתאים משום העיבוד המשותף); הכנסיה הדרומית, בדרום העיר כנסייה כמעט רבועה, הנחלקת לשלוש אולמות על-ידי שני טורי-עמודים ארבעת העמודים המזרחיים משתלבים בסורג שעל הבימה הכתובת היחידה שנקוב בה תאריך (640 לסה"נ) נמצאה ברצפת הסטרה הדרומית הכנסייה היא ללא ספק קדומה הרבה יותר, כנראה מראשית המאה ה-6 לסה"נ בפינה הדרומית-המערבית של הנרתקס, פתח מונומנטלי של הכנסייה מהנרתקס אל הכנסייה עצמה מוליכים שני פתחים בלבד לכנסייה שלוש אפסיסות, מטויחות עם ציור קדושים האפסיס האמצעית גבוהה כפליים מגובה האפסיסות הצדדיות אולם-התוך רוצף בלוחות-שיש, והסיטראות בלוחות אבן-גיר בצפון הכנסייה, תא-תפילה ובית-טבילה נכנסו אליהם דרך חדר קטן, מצפון לנרתקס אגן- הטבילה חצוב מאבן אחת בתוך אפסיס בנויה גזית, וצורתה צורת צלב בזרוע המזרחית ובזרועות המערבית של הצלב, מדרגות אל תוך אגן-הטבילה מדרום-מזרח לבית- הטבילה, מגדל, שהוא אולי קדום מהנספחות, וחצר קטנה וחדרים מסביב לה מצפון לבית-הטבילה נבנה מסגד תא-התפילה (מחרב) נסמך אל הקיר הצפוני של בית- הטבילה רצפתו מרוצפת בלוחות אבן-גיר; הכנסיה התיכונה, ממערב לכנסיה הדרומית, דומה בתבניתה לכנסיה הצפונית; הכנסיה הצפונית, בקצה הצפוני של העיר: במכלול מבניה, כנסייה, בית-טבילה, תא-תפילה ומנזר (מדרום לכנסייה משתרע מכלול-מבנים גדול ובו חצרות רבות ועשרות חדרים החופרים סברו שיש לזהותו

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר