כ

עמוד:518

)1918( חזרו המגורשים אל בתיהם ובשנת 1919 הוחל בבנייתה מחדש. ב׳מארעות הדמים׳ )1921 ואחר כך ב 1936-1939( נפגעה שוב בידי הערבים. בשנת 1924 חלה תפנית בהתפתחותה, עם בואם של מתיישבים חדשים בעלי אמצעים, שפיתחו בה את ענף ההדרים. בשנת 1931 היו בה כבר 1,405 נפשות ו 395 בתים נושבים. בשנת 1937 כוננה בה מועצה מקומית וצביונה החל להשתנות לעירוני. אחרי ׳מלחמת העולם השניה׳ הגיעו אליה עולים רבים והורגשה בה תנופת בנייה, וערב ׳מלחמת השחרור׳ היו בה 5,516 נפשות. בתום המלחמה ובמהלך השנים הבאות הוקמו בה שכונות חדשות ונקלטו בה עולים רבים. בשנת 1962 הוכרזה לעיר. ב׳מלחמת השחרור׳ שימשה כפר סבא הערבית בסיס התקפה קדמי על שכנתה היהודית, ובמהלך הקרבות נמלטו ממנה תושביה הערביים. )בשנת 1931 היו בה 765 נפשות ]כולם מוסלמים[, לרבות בני השבט ערב אל עבידת, שהתגורר בקרבתה, ו 169 בתים נושבים.( עד ׳מלחמת ששת הימים׳ היתה סמוכה לקו הסכם שביתת נשק עם ממלכת ירדן וסבלה משכנתה, קלקיליה, מתוכה יצאו מחבלים שהרגו וחיבלו. בתחומה, עתיקות )שרידי מבנה תת קרקעי מקומר, שברי עמודים, חרסים מהתקופות הרומית, הביזנטית והערבית הקדומה; יסודות, שרידי מכל מים ובו רצנת נסיפס, בנייה נפולה, אבני בנייה מפוזרות, בורות(. במרכזה, קרית ספיר, מרכז קהילתי על שם שושנה ונינחס סניר. במסגרתו, בית יד לבנים )קיר הנצחה, נר תמיד, ספר הנופלים(; מוזיאון ארכיאולוגי )תצוגת תצלומים, ציורים, מפות ועוד מהופעת האדם הקדמון ועד לסוף התקופה העות׳מנית(; אולם הראשונים )תערוכת מוצגים מתולדות כפר סבא, מארכיונו של שלמה אנגל(; מוזיאון הפסלים )תצוגה מעבודותיו של אהרן נריבר ]גבס, שיש, חומר שרוף, אבן[(. התערוכה מוקדשת לבנו יואל, שנפל כאן ב׳מלחמת השחרור׳ והוא בן 17(; ספרייה עירונית )למבוגרים ולנוער(, מרכז פדגוגי למורים; מרכז ספורט; קונסרבטוריון ואודיטוריום. ■ כפר סיב כפר זעיר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת טולכרם(. כ 3 ק״מ מצפון לטולכרם, מדרום מזרח לבחן. דרך אזורית 574 בקטע טולכרם - בקה אל ע׳רביה, בק״מ ה 3.5 בקירוב פנייה מערבה. משמעות שמו ומקורו עלומים. מוצע לזהותו עם ישב, הנזכר ב׳חרסי שומרון׳. לפי הסברה זכר לו גם ב׳תנ״ך׳ )ישבי(, בתיאור נחלת שבט מנשה. יש לבדוק מחדש את הצעת הזיהוי לאור ממצאי ׳סקר ארכיאולוגי׳. בנייה על גבי כפר חרב למחצה, בראש כנה )חרבה, חומות חרבות על גבעה, בורות, מערות(. ■ כפר סילבר ישוב מוסדי, במחוז הדרום, בנפת ובאזור אשקלון. ממזרח לאשקלון, ממערב להודיה. דרך ראשית 4 בקטע צמת מרדכי - צמת עד הלום, בק״מ ה ,65.8 בצמת אבא הלל, פנייה מזרחה. נקרא על שם אבא הלל סילבר, רב רפורמי )קליבלנד( ונשיא ה׳הסתדרות ציונית׳

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא