כ

עמוד:506

שעסקו בחקלאות. בשנת 1841 פסק להתקיים היישוב היהודי בכפר יסיף, עקב המלחמות הפנימיות שפרצו בגליל ושגרמו לחורבן כפרים רבים ולעזיבת יהודיה האחרונים לעכו ולשפרעם. קבוצת בתים עתיקים בגרעין הישן קרויה עד היום חרת אל יהוד )=שכונת רחוב היהודים(. בשנת 1925 הוקמה בה מועצה מקומית )מהרשויות הוותיקות ביותר ביישובי הערבים(. במקום, כנסייה יונית אורתודוקסית )הוקמה במחצית המאה ה 17 בקירוב(, כנסייה נרוטסטנטית )1898(, כנסייה קתולית )1937( ושני מסגדים )הוקמו ב 1963 ו 1989(. בתחומה, עתיקות )רצנת נסיפס, יסודות, בורות וקברי סלע, שברים ארכיטקטוניים ושברים מקושטים, אבני גת. כמה פריטים ארכיטקטוניים שנמצאו בה, מעידים על קיומה של קהילה יהודית ולה בית כנסת, בהם: שבר משקוף ועליו תבליט של עיגול, בתוכו מנורה ובצדה לולב, ומימינו תבליט שופר האבן ]כיום בידי ׳רשות העתיקות׳[ היתה משולבת בקיר מבנה חדש, שנחשב כאילו הוקם על שרידי בית כנסת קדום. משערים שנרכשה בידי הקהילה היהודית כדי לשבצה בבית הכנסת שלהם[; רצנת נסיפס צבעונית, שלפי מסורת מקומית, מקורה בבית כנסת ]מאוחר יותר נבנה מעליה בית חדש[; דלת אבן של מערת קבורה, מהמאות ה 2-3 לסה״נ, שעליה חקוקים סמלים יהודיים שונים, בהם, פתח ארון הקדש, מנורה, שופר ולולב ]נמצאה בשנת .1902 שמורה במוזיאון לובר בנריז[. כן נמצאה במקום כתובת יוונית, המזכירה שמות אלים מפורסמים בפולחן הסורים הקדמונים: ׳להדר ועתרגתה, האלים אשר שמעו לתפילה של דיאודותוס ]בן[ ניאופטולמוס, מטעמו ומטעם פיליסתה אשתו והילדים ]הוקדש[ המזבח במילוי נדר׳; שרידי מבנים ומתקנים, שברי זכוכית וחרסים מהתקופות הרומית והביזנטית(. במערבה, בית הקברות היהודי, בית קברות קדום. הקבורה נמשכה בו עד ׳מארעות הדמים׳ )1929 או 1936(, גם אחרי שפסק היישוב היהודי במקום. החל מהמאה ה 18 נהגו יהודי עכו לקבור את מתיהם בכפר יסיף, מחמת היות עירם מחוץ לתחום ׳עולי בבל׳. בבית הקברות, מצבות רבות )על חלקן שרד הכתוב(. ■ כפר יעבץ מושב, במחוז המרכז, בנפת השרון, באזור שרון. כ 6 ק״מ ממזרח לאבן יהודה, מצפון לעזריאל, ממזרח לנורת, מדרום מערב לקלנסוה. דרך אזורית 553 בקטע צמת דרור - כפר יעבץ, בק״מ ה .13 נקרא על שם זאב וולף יעבץ, סופר, היסטוריון, מראשוני ׳חובבי ציון׳, ממייסדי ה׳מזרחי׳ ומוותיקי המורים בארץ )נולין, 1848; לונדון, 1924(. בתחומו, עתיקות )יסודות, בורות מים בנויים אבני גויל, אבני בנייה מפוזרות, חרסים מהתקופות הביזנטית והערבית הקדומה(. ■ כפר כמא עירה, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור גליל תחתון מזרחי. כ 3 ק״מ מצפון מזרח לכפר תבור, כק״מ אחד מצפון לשדמות דבורה, כק״מ אחד ממערב לשרונה. דרך אזורית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא