|
|
עמוד:502
בשנת 1928 הוצע לחברי ארגון ׳הנגב׳ לשלוח קבוצת חברים לחלדה ולבדוק אפשרות התיישבותם שם. חבריו ניסו להיאחז במקום, אך נאלצו לנוטשו בעקבות ׳מארעות הדמים׳ )1929(. לאחריהן התאחדו שני הארגונים והתיישבו )1933( במקומם הנוכחי. עלייתם על הקרקע הייתה ללא עזרתם הכספית או האחרת של המוסדות המיישבים. כל חבר הפריש משכרו הזעום כפועל חקלאי להבטחת קיומם של 20 החברים הראשונים שעלו על הקרקע. בחלוף הזמן העניקו המוסדות המיישבים לכל מתיישב הלוואה בסך 320 לא״י להקמת בתו ומשקו. התפתחותו של המושב היתה אפוא לפי יכולתו של כל פרט ונדבך על גבי נדבך. ■ כפר חנניה כפר, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור גליל תחתון מזרחי. כ 9 ק״מ ממזרח לכרמיאל, כ 2 ק״מ מצפון מזרח למע׳ר, כ 2 ק״מ ממזרח צפון לחזון, ממזרח לבקעת חנניה. דרך אזורית 806 בקטע צמת מע׳ר - צמת חלפתא, בק״מ ה 11.7 בקירוב פנייה מזרחה. נקרא בעקבות שמו של כפר חנניה שב׳תלמוד׳. מייסדיו, משפחות ממקומות שונים בארץ. בצמת חלפתא, קברות רבי אבא חלפתא ובניו, ציוני קבר ליד עץ אלון מצוי קדום וגדול. לפי מסורת קדומה )מהמאה ה 12 ואילך(, מקום קבורת רבי אבא חלפתא, תנא בדור השלישי, ובניו - רבי יוסי בן חלפתא, תנא ידוע בדור הרביעי ואחד מחמשת תלמידיו האחרונים של רבי עקיבא, ורבי שמעון בן חלפתא, תנא בדור החמישי, שהאריך ימים עד ימי הדור הראשון לאמוראים. ■ כפר חסידים א׳ מושב, במחוז, בנפת ובאזור חיפה. כ 6 ק״מ ממזרח דרום לחיפה, מצפון מזרח ליגור. דרך ראשית 70 בקטע צמת יגור - צמת סומך, בק״מ ה 44.2 בקירוב, בצמת חסידים, פנייה מזרחה לדרך מקומית .7222 שם סמלי, לציון מייסדיו, ׳חסידים׳ מנולין. בתחילת ה׳עליה רביעית׳ )1924( שיגרה חברת ׳הכשרת הישוב׳ לנולין את שליחה, הרב ישעיהו שנירא, כדי לשכנע יהודים דתיים לקנות קרקע להתיישבות בארץ ישראל. הרבי מיבלונה )רבי יחזקאל טאוב( והרבי מקוז׳יניץ )רבי ישראל שנירא( היו מהבודדים שהעזו להיענות לקריאה )האחרים ראו בעלייה לארץ ״דחיקת הקץ״(. הרבי מיבלונה יסד עבור חסידיו את חברת ׳נחלת יעקב׳ והרבי מקוז׳יניץ יסד את חברת ׳עבודת ישראל׳. בדרכם ארצה )1925(, יחד עם חסידיהם, נפגשו השניים באנייה ויצאו יחד לתור את הארץ. הם רכשו מערבי נוצרי מלבנון, סורסוק, קרקע בעמק זבולון וביקשו להתיישב במקום. לאחר תלאות רבות פנו רבני שתי החצרות ל׳הסוכנות׳ וביקשו את סיועה, תמורת מסירת אדמתם הפרטית. ׳הסוכנות׳ איחדה את שתי החצרות, בחרה מתוכם 60 משפחות ״ראויות״, והקימה )1927( את היישוב במקומו הנוכחי, )קודם לכן התגוררו ה׳חסידים׳ בצריפים רעועים בשיח׳ אבריך ]כיום, בית זיד[, באל חרת׳יה ]כיום, שער העמקים[ ובגבעות עמק זבולון ]כיום, כפר הנער הדתי[.( בשנת 1926 הצטרפו
|
|