|
|
עמוד:493
מהתקופה הכלקוליתית והשנייה מהתקופה הניאוליתית, וכן שרידים לא סדירים מתקופת הברונזה הקדומה. בשכבה הראשונה נחשפו יסודות מבנה מאבני גויל ומעט חרסים. בשכבה השנייה, המורכבת בעיקר מרבדי אפר, נמצאו כלי צור משובבים, וביניהם להבי מגלים משוננים ומצולקים, שניכרים בהם סימני השימוש הממושך; ראשי חצים וכידונים, מעובדים ומחודדים בקפדנות[; כפר גלעדי: בית קברות ובית נפש ]מאוזוליאום[ מהתקופה הרומית, מבנים ויסודות מבנים, שברים ארכיטקטוניים, גלוסקמאות, חרסים; בית נפש ]מאוזוליאום[ מהתקופה הרומית ]׳גבעת השקת׳[. בחפירת בית הנפש נחשפו יסודותיו. קירותיו בנויים שתי אבני גזית וביניהן מילוי אבנים קטנות. ברצפתו נחשפו שלוש שכבות קבורה זו על גבי זו. בשכבה הראשונה נמצאה גלוסקמה מאבן, ריקה, שעל דופנה הצר חרות בעברית השם ׳חזקיה׳. בשכבה השנייה נמצאה מערכת של שבעה קברים מלבניים שמילאה את פנים בית הנפש. דפנות הקבר הראשון היו מטויחים ומעוטרים בספינים בשלושה צבעים, ובהם זרי פרחים, עלים ודמות צנור. במרבית הקברים נמצאו גלוסקמאות מפח עופרת דק. בקבר השני נמצא גלוסקמה מפח עופרת עבה, מעוטר בתבליטים רבים, ביניהם דמות הרקולס ודמות אריה ]ארי[ בתוך מסגרות גמלוניות, עמודים קורינתיים וספינים של אשכולות גפן היין ושריגיה ודמויות צנורים. בתוך גלוסקמה זו נמצאו נזר זהב נדיר משובץ באבני חן, וצמיד זהב משובץ באבני חן ירקרקות. בקברים אחרים נמצאו כמה נכיות זכוכית ]המאה ה 3 לסה״נ[. בשכבה השלישית נמצאה גלוסקמה משיש שחלקה היה טמון בסלע. המכסה מעוטר בצדיו הצרים בפרח שושן, ועל הדופן הצר של גוף הגלוסקמה כתובת יוונית בצבע אדום. בתוך הגלוסקמה הזו נמצא שלד אדם ]מאוחר יותר הוברר שהעופרת היתה ציפוי פנימי של גלוסקמה מעץ שנרקב ורק חלקים ממנה שרדו[. תחילה נבנה בית הנפש ובתווך הוצבה גלוסקמה מאבן בעלת הכתובת העברית, בשלב השני הוכנסה גלוסקמה משיש בעלת הכתובת היוונית, ורק אחר כך נכרו הקברים ]סדר כרונולוגי זה אינו תואם לסדר השכבות[. בית הנפש שימש לקבורה כ 100 שנים ]מסוף המאה ה 3 עד מחצית המאה ה 4 לסה״נ[. שדה הקברים ובית הנפש הם בית הקברות של היישוב שהיה בחרבת נוחה ]החל מהמאה ה 1 לפנה״ס ואילך[(. בינו לבין תל חי, אנדרטת טרומפלדור, הראשונה באנדרטאות שהוקמו בארץ ישראל המתחדשת. פוסלה בסלע שמשקלו כמה עשרות טונות, שנחצב במפנה הרי נפתלי בידי קבוצת חוצבים בראשותו של יצחק שדה )לנדוברג(. עוצבה בידי אהרן מלנקוב )1932(. עיצובה הושפע מתבליטי אריות, שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בארצות המזרח הקרוב. האריה ]ארי[ מסמל את גבורתם של לוחמי תל חי. ראש האריה ]ארי[ מכוון אל עמק חולה והחרמון. בבסיסו חקוק המשפט המיוחס ליוסף טרומנלדור: ׳טוב למות בעד ארצנו׳, בצד שמותיהם של השמונה שנפלו בהגינם על תל חי. האנדרטה ניצבת בפאתי בית הקברות של הקיבוץ, בו טמונים גם חברי ׳השומר׳. מדי שנה, בי״א באדר, נערך למרגלות האנדרטה, טקס אזכרה. בטקס האזכרה הראשון הוקראו דברי ההספד שכתב ברל כצנלסון: ״יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו: שניאור שפושניק, אהרון שר, דבורה דרכלר, בנימין מונטר, וולף שרף, שרה צ׳יז׳יק, יעקב טוקר, יוסף טרומנלדור - הנאמנים והאמיצים, אנשי העבודה והשלום, אשר הלכו מאחרי
|
|