|
|
עמוד:488
■ כפר אחים מושב, במחוז הדרום, בנפת אשקלון, באזור מלאכי. מצפון לקרית מלאכי, מדרום לתלמי יחיאל ולאחוה. דרך ראשית 40 בקטע צמת מלאכי - צמת רא״ם, בק״מ ה ,245.1 בצמת אחים, פנייה מערבה. נקרא על שם האחים צבי ואפרים גובר, בני כפר ורבורג הסמוך, חללי ׳מלחמת השחרור׳. ראשיתו )1949-1951( במחנה הצבאי הבריטי לשעבר קסטינה. )נקרא כשמו של הכפר הערבי הסמוך, קסטינה. הוקם ב׳מלחמת העולם השניה׳. חנו בו חיילים בריטים ובעלי בריתם. אחרי קום המדינה עבר לשימוש צה״ל.( הוקם בעזרת ׳הועד השוודי לעזרת ישראל׳. מייסדיו, עולים מנולין ומרומניה. ■ כפר ביאליק מושב, במחוז, בנפת ובאזור חיפה. מדרום לקרית ביאליק, מצפון לקרית אתא. דרך ראשית 4 בקטע צמת קישון - צמת עכו, בק״מ ה ,218.6 בצמת קרית חיים, פנייה מזרחה לדרך אזורית 781 וממנה פנייה צפונה. נקרא על שם חיים נחמן )ח״ן( ביאליק, במלאת חודש לפטירתו. הוקם על אדמת קק״ל. מייסדיו, עולים מגרמניה. במקום, מוסד חינוכי )׳אהבה׳(. בתחומו, עתיקות )חרבת גדורה: תל, שרידים מהתקופות הרומית הביזנטית והערבית הקדומה, שרידי דרך עתיקה, אבן גבול, באר מקומרת. מוצע לזהות בה את גדורה, מקום הנזכר ב׳תלמוד׳ וב׳מדרש׳ בצורה משובשת יחד עם שקמה ]שקמונה[ או שטה ועם צלמונה כמקומות המגדלים חרובים. בכתובת רומאית חקוקה על עמוד אבן, שנמצא על יד נהריה, נזכר, בין היתר, מקום בשם Gedru et ]גדרו[. ייתכן ששמו העברי של המקום, שהיה כנראה מיושב בנכרים, הוא גדורה; תל צבט: תל, יסודות וחרסים מהתקופות הברונזה ]הקדומה והתיכונה[, הברזל, הנרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית, באר בנוייה עם נקבה לצד צפון, קברים(. ■ כפר ביל״ו מושב, במחוז המרכז, בנפת ובאזור רחובות. מדרום לרחובות )רמת אהרן(, ממזרח לחבצלת. דרך אזורית 412 בקטע צמת ביל״ו - רחובות, בק״מ ה 0.5 בקירוב פנייה מזרחה. נקרא על שם תנועת ביל״ו ]ראשי תיבות: ״בית יעקב לכו ונלכה״[, ארגון נוער יהודי לאומי. נוסד ברוסיה )1881( בעקבות הפרעות ביהודים. דגל בשיבה לארץ ישראל ובהתנחלות בה. מנה כ 500 חברים. קבוצה ראשונה בת 12 חברים )סך הכול עלו כ 50 מחבריו( באה לארץ בקיץ 1882 ואחריה באו עוד קבוצות )׳עליה ראשונה׳(. התיישבו בירושלים, במקוה ישראל ובראשון לציון, ומהם השתתפו בייסוד גדרה. בהיווסדו נחוג יובל לעליית חלוצי ביל״ו. הוקם במסגרת ׳מבצע התישבות האלף׳. מייסדיו, עולים מרוסיה, מנולין ומרומניה.
|
|