כ

כ

עמוד:478

הקדום נשתמר בשם ודי א סופיר, הזורם למרגלות התל הקדום. בנייה על פסגת תל, המוגן מצפון ומדרום בערוצים הנשפכים לודי קורה שממערב לתל )פסגת התל וחלקו הצפוני נסחפו לחלוטין, ונראה רק מחשוף סלע ובו בורות וספלולים חצובים. בצד מערב נשתמרה חומת אבנים גדולות ומסותתות כדי גובה של שני נדבכים. נסמך אליה שפך עיים שנשתמר באתרו. מדרום לתל, בית קברות קדום שנשדד בידי התושבים. ]נמצאו בהן כתובות עבריות ארמיות. מאחת המערות הוציאו התושבים כתובת עברית ומכרוה. נרכשה על ידי מנהל ׳מכון ארכיאולוגי אמריקני׳ בירושלים. כן נמצא כד ועליו המלה ׳יחמל׳. הכתובות והכד הם, כנראה, מתקופת המלוכה ביהודה במאה ה 8 לפנה״ס.[ במקום, קברים ומערות קבורה בעלי אצטבאות. ]הירידה לחדרי הקבורה דרך פתח ופרוזדור בעל מדרגות.[ חרסים מהתקופות הברונזה הקדומה, הברזל והעות׳מנית(. ■ כור כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת טולכרם(. כ 9 ק״מ מדרום מזרח לטולכרם, כ 8 ק״מ ממזרח לכוכב יאיר, במפנה הדרומי של נ״ט .389 דרך אזורית 574 בקטע עזון - טולכרם, פנייה מזרחה לדרך מקומית .5506 משמעות שמו, נפה או מחוז קטן. הגיאוגרפים המוסלמים הראשונים הרבו להשתמש במונח זה, בחלוקת הארץ לנפות ומחוזות. ■ כורזים מושב, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור כנרות. כ 5 ק״מ מדרום לראש ננה, כק״מ אחד מדרום לעמיעד, מצפון לורד הגליל. דרך ראשית 90 בקטע צמת כפר נחום - צמת עמיעד, בק״מ ה ,433 בצמת כורזים, פנייה מזרחה לדרך מקומית 8277 וממנה פנייה צפונה. נקרא בעקבות שמה של כרזים )כורזים, כורזין( שב׳תלמוד׳, המזוהה בח׳רבת כרזה. נזכרת לראשונה ב׳הברית החדשה׳, יחד עם שכנותיה, בית צידה וכפר נחום, שלפי המסורת הנוצרית, קילל אותן ישו משום שקיבלוהו בלעג וסירבו לקבל את תורתו. ב׳תלמוד׳ נזכרת כרזים כמקום שאילו היה קרוב לירושלים היה אפשר להביא ממנו את ה׳עמר׳ )התנופה( ואת ׳שתי הלחם׳. אוסביוס מזכירה בעניין קללתו של ישו ומתארה כעיר שחרבה בימיו )370 לסה״נ בקירוב(. נראה שיהודים ישבו בה גם במאות ה 5 וה לסה״נ. במשך דורות רבים היתה מוקד עלייה לרגל של נוצרים, מוסלמים ויהודים. מייסדיו, משפחות ממקומות שונים בארץ שהתארגנו )1977-1978( כגרעין. בחלוף הזמן הצטרפו אליהם משפחות נוספות. בשנת 1989 אוחד עם היישוב הסמוך מעוף, שמייסדיו, גרעין של עולים מרוסיה )נותרה מהם משפחה אחת בלבד(. ממזרח, כורזים, חרבות עיר, בית כנסת חפור למחצה. בחפירות הארכיאולוגיות נחשפה מערכת חדרים של מבנה גדול, שנסמך אל הקיר הצפוני של רחבת בית הכנסת. )במערכת, שלושה חדרים תת קרקעיים, שאחד מהם הוא בור מים, השני שימש כנראה בית טבילה, וסמוך להם חדר שלישי קטן יותר.( ממזרח לבית הכנסת נחשף מבנה גדול

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר