|
|
עמוד:471
׳יהושע׳. בהקשר לכך מתעוררים כמה קשיים כרונולוגיים; ב׳תנ״ך׳ מסופר שלאחר הריסת יריחו בידי יהושע בן נון, ניטשה העיר לכמה מאות שנים, עד שנבנתה מחדש בימי אחאב )המאה ה 9 לפנה״ס(. לפי מראי המקומות האחרים ב׳תנ״ך׳, אין מניחים שבתקופה מאוחרת עלתה העיר לגדולה מחדש, ומסייע לכך גם המחקר הארכיאולוגי, לפיו חרב היישוב העתיק בימי ׳גלות בבל׳. היישובים המאוחרים יותר של יריחו, מהתקופה הרומית ואילך, נבנו במקומות אחרים בנווה המדבר; יריחו מהתקופה הרומית מזוהה בתלול אבו אל עליך ]עליק[ )כ 4 ק״מ מדרום מערב לתל יריחו וכ ק״מ מדרום מערב ליריחו החדשה.( יריחו מהתקופה הביזנטית מקומה, ככל הנראה, בתחומי העיר החדשה. )נחשפו שם שתי כנסיות מאותה התקופה והן התקיימו עד לראשית התקופה הערבית.( מיקומה ואקלימה העניקו לה מוניטין כלכלי וחקלאי מיוחד; ביריחו וסביבתה גדלו מטעי תמר משובחים ומיני תרופות ובשמים, בעיקר האפרסמון. אקלימה הנוח במיוחד, בעונת החורף, גרם לביסוסה כעיר של תיירות חורף. עוד מלכי בית חשמונאי ומלכי בית הורדוס עמדו על יתרונות אקלימה והקימו בה את ארמונות החורף המפוארים שלהם. מאוחר יותר הקים, בקרבתם, גם החליף השאם את ארמונו המפואר. במרוצת המאה ה ,20 חזרה יריחו והשתקמה ושוב מאותן הסיבות שהביאו לפריחת השיא שלה בזמן בית שני; ניצול מחדש של מעיינותיה, באמצעות מערכת מסועפת של תעלות השקאה ושיקומם, אפשרו עיבוד של כ 20,000 דונם והניבו יבול חקלאי מבורך )פירות טרופיים כמו נומלו ]הדר הנומלו[, מנגו הדי, מוז ]בננה[ ועוד, וכן ירקות(. במקביל, חזרה יריחו להיות עיר של תיירות חורף; עשירי ירושלים וסביבתה וכן עשירי ארצות ערב, עתירות הנפט, הקימו בה בתי חורף מפוארים. אחרי ׳מלחמת ששת הימים׳ נפגעה העיר כאתר תיירות. סבלה מכך, בעיקר, האוכלוסייה הנוצרית, שהתפרנסה עד אז ממתן שירותים לאלפי הצליינים שפקדו את אתרי הטבילה על נהר הירדן. )הגישה לאתרים נחסמה אחרי המלחמה.( אחרי ׳מלחמת השחרור׳ התרכזו מסביב ליריחו פליטים רבים והוקמו סביבה שלוש מחנות הפליטים נעימה, עין א סלטן ועקבת גבר. במהלך קרבות ׳מלחמת ששת הימים׳, נמלטו רבים מיושבי המחנות לממלכת ירדן ונותרו בהם כ 3,000 נפש בלבד. אוכלוסיית יריחו מורכבת בעיקרה ממוסלמים )בהם כושים, שמקורם בשבטי בדואים כושיים, ובמהגרים שבאו אליה במהלך 200 השנים האחרונות, וכן מיעוט של נוצרים )בני כל העדות(. בעקבות ׳הסכם אוסלו׳ )1993( הועברה העיר וסביבתה הקרובה ל׳רשות האוטונומיה הפלשתינאית׳. ■ ירכא עירה, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור יחיעם. כ 10 ק״מ מדרום מזרח לעכו, כ 2 ק״מ ממזרח לכפר יסיף ולאבו סנן, כק״מ אחד מצפון מזרח לג׳ולס. דרך ראשית 70 בקטע צמת יסיף - צמת כברי, בק״מ ה 69.4 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית .8533 משמעות שמה ומקורו עלומים. אולי מקורו בשם ארכה )Arket ’Erchat(, הנזכר בתעודה מהתקופה הצלבנית )המאה ה 13 לסה״נ( כתובה לטינית.
|
|