י

י

עמוד:466

למלון אינטרקונטיננטל, קברי הנביאים, מערת קבורה מהתקופה הביזנטית עם חדר כניסה, ממנו יוצאים שני מסדרונות עגולים למחצה ומסדרונות המקשרים ביניהם בשוליו החיצוניים של המסדרון הפנימי, 26 כוכי קבורה חצובים בסלע )נקברו בהם אנשים מעבר הירדן(. מעל לכמה מהם, כתובות ביוונית. כמה כוכים חדרו לתוך קברים מימי בית שני. לפי מסורת יהודית ונוצרית, שתחילתה בימי הבינים, מקום קבורת אחרוני הנביאים, חגי, זכריה ומלאכי. )המקום נזכר בתיאור מסעותיהם של רבי עובדיה מברטנורא )ברטינורו( ]1488[, מוג׳יר א דין אל חנבלי ]1495[, רבי משה באסולה ]1522[, רבי משה חיים הורוויץ ]1835[ ואחרים.( בשנת 1890 נרכשה המערה בידי נוצרים רוסיים, למורת רוחם של יהודי ירושלים. ראש העדה הרוסית הבטיח ליהודים גישה חופשית: ״אל תיראו פן נשים צלב על המערה או נבנה לנו כנסייה במקום הזה, כי לא בזה חפצתי; כי אם נקה ננקה אותה וחפרנו בה, אולי נמצא בה דבר מקדמוניותיכם״. ואכן, עמדו הרוסים בהבטחתם; ברחוב אבו בכר א צדיק, קבר שמעון הצדיק, קבר בתוך מערה חצובה בסלע, המיוחס לשמעון הצדיק, ׳כהן גדול׳, שחי בירושלים בסוף המאה ה 4 לפנה״ס. אמרתו הידועה: ״על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים״. מספרים עליו שידע את יום מותו מראש. הקבר מילא תפקיד חשוב בחיי ירושלים היהודית; בין התקנות השונות היה מנהג, שלא להשיא אשה אשר גילה פחות מ .12 ואם החליט אב להשיא את בתו בטרם מלאו לה ,12 נערכה החתונה מחוץ לעיר, בחלקה שלפני הקבר הזה. בל״ג בעומר נוהגים לבקר במקום )במקביל לחגיגות במירון(; בצד רחוב יפו, שוק מחנה יהודה, הוקם )1928( בעזרת הלוואה מ׳בנק הלוואה וחסכון׳, ונקרא בראשיתו ׳שוק הלואה וחסכון׳. שוק הירקות והפירות הגדול ביותר בירושלים )כ 120 חנויות(. רחובותיו נקראים בשמות פירות. בשנת 1968 התפוצצה בו מכונית תופת ערבית, הרגה 12 איש וגרמה נזק רב לרכוש; בכניסה לשכונת אהל משה, שער מונטפיורי, שער אבן ומעליו טבלה לזכר משה מונטפיורי: בחלקה העליון, בעיגול, הכתובת: ״אהל משה - ירושלים״. מתחת תרגום מילולי בערבית ובאנגלית; שערים בחומת העיר העתיקה: ברבע הנוצרי, ליד הפינה הצפונית המערבית, השער החדש, הגבוה מבין שערי העיר העתיקה. נפרץ בחומה )1887( לפי בקשת אנשי מנזר נוטר דם )הסמוך לו( וראשי ה׳מסדר הפרנציסקני׳, כדי להקל על הגישה מהרבע הנוצרי למוסדות הנוצריים שמעבר לחומה. עד ל׳מלחמת ששת הימים׳ היה השער חסום ובו עבר קו ׳הסכם שביתת נשק׳ מדינת ישראל - ממלכת ירדן. ב׳מלחמת השחרור׳ היה מוקד קרבות. במאי 1948 נבלם לידו ניסיון פריצה של גדוד ׳הלגיון הערבי׳ לעבר ירושלים העברית. ב׳מבצע קדם׳ )17.7.1948( השתלט כוח של אצ״ל על אזור השער בניסיון לפרוץ לתוך העיר העתיקה. הכוח הצטווה לסגת עקב כישלון הכוח העיקרי בגזרת הר ציון ותחילת ה׳הפוגה השניה׳; ברבע המסלמי, בחומה המזרחית, שער האריות, השער היחיד )הפתוח( בחומה המזרחית. בצידו הפנימי של השער קבועה כתובת המציינת את הסלטן סלימן ה 1 ׳המפאר׳ ואת שנת בניית השער )1538-1539(. במבנה השער, אלמנטים ארכיטקטוניים בסגנון ממלוכי ועות׳מני. בראשיתו היה השער, כמו שאר השערים, בעל כניסה עקיפה. בחזיתו נחשפה כתובת יונית קטועה,

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר