|
|
עמוד:435
המפנה המוביל לביתר מצד דרום. המחנה המערבי נהרס ונותרו ממנו שרידים מאגפו המזרחי. מהמחנה המזרחי נשתמרה חומת המבנה במערב לכל אורכה. חרסים מהתקופה הרומית; מי נפתוח: חרבת מצד עתיק בתוך מבני הכפר. חרסים מכל התקופות, החל מתקופת הברונזה הקדומה. לפי הסברה, נוסד המקום בימי נרעה מרננתח ונקרא על שמו מ]ר[מפתח = מי נפתוח[; או, אולי, שהה בו חיל מצב מצרי, שקרא אותו על שם המלך. לפי סברה אחרת, ייתכן שהמעיין ]עין נפתוח מי הוא באר מרננתח הנזכר ב׳ננירוס אנסטסי ה 3׳. את המעיין מוצע לזהות עם מעין מי נפתוח שב׳תנ״ך׳. עוד מוצע לזהות בלפתא את אלף ]האלף[ שב׳תנ״ך׳, עיר בנחלת בנימין; מלון הולילנד: גת, חמישה ספלולים; מערת קבורה חצובה, חרסים מתקופת הברזל. באזור מערות נוספות; מערת קבורה ובה כוכים וחרסים מהתקופות הרומית והביזנטית; מנחת: מערות, קברים. מוצע לזהות כאן את מנחת ]המנחות[ שב׳תנ״ך׳, הנזכרת גם ב׳לוחות תל אל עמרנה׳. השם המנחות מציין מחוז שהיה שייך למשפחות מבני כלב. השתרע ממערב לירושלים ועד לשפלה ונחלק לשני חצאים; חצי המנחות היה לבני שובל, אבי קרית יערים, ומרכזו העיר מנחת ]הסמוכה לצרעה[, והחצי השני היה לבני שלמא, אבי בית לחם, ומרכזו מנחת ]הסמוכה לירושלים[. ב׳תרגום השבעים׳ מובא השם מנחת גם בתיאור נחלת שבט יהודה, והוא חסר במקור העברי. שם העיר מנחת השתמר אולי בשמו של ודי מנח׳, מצפון לכפר דנבה. לפי סברה אחרת, מוצע לזהות את מנחת בח׳רבת אל מנשיה, מדרום לדנבה; שתי מערות קבורה חצובות ובהן כוכים; קבר שוחה ובו ארון עופרת מעוטר, תכשיטי זהב וזכוכית מהתקופה הרומית; ׳ישוב נרזות׳ מהתקופות הברונזה התיכונה, בשטח מדרגות עבוד, חרסים מהתקופות הברונזה התיכונה, הברזל, הרומית והביזנטית; מנחת ]צפון[: מערת קבורה מהתקופה הרומית הקדומה, בסביבה מערות נוספות; מנחת ]דרום[: ארבע מערות חצובות, באחת מהן טיח ומקמר קטן, שימשו בשימוש משנה כבורות מים; מעלות דפנה: מערת קבורה חצובה ובה חדר עם שלוש אצטבות מתקופת הברזל; מעלות דפנה - רחוב שמואל הנביא: מערת קבורה חצובה מהתקופה הרומית הקדומה, בה חדרים עם כוכים, 19 גלוסקמאות, מטבעות, מהן שתיים של נציבים מאמצע המאה ה לספה״נ וחרסים מהתקופה הרומית הקדומה; מעלה רומאים: מצד רומאי בתוך שטח בית החולים עזרת נשים; אל מעציר: בורות חצובים בסלע וכתובת באחד מהם, בתי בד, קברים; מערת קבורה חצובה, בחזיתה חצר רחבה. למערה מבוא מלבני, בחזיתו שני עמודים בין אומנות. המבוא מעוטר בכרכב דורי ובעיצוב נדבכים המחקים בניית גזית עם סיתות שוליים ונדבכים מדויקים. במערה שני חדרי קבורה ובהם כוכים מהתקופה הרומית הקדומה. שמה הערבי, משום שרידי עמודי האבן שבחזיתה. כינוייה העברי, משום החציבה שבחזיתה, העשויה נדבכים; מערת הורדוס: מערת קבורה ועליה ולידה יסודות של מבני מצבה, חציבות. ניקיפוריה - מתחם המשתרע בין ימין משה לבין תחנת הרכבת. היה רכוש הכנסייה היוונית משנות ה 50 של המאה ה .19 נקרא על שם מזכיר האנטריארכיה היונית אורתודוקסית, ניקופורוס, שטיפל ברכישת הקרקע ובעיבוד מטעיי הזית שעליה. בזמן ׳המנדט׳ נשתמר צביונו של האזור; מצלבה: כנסייה ומנזר, בחלקם מהתקופה הצלבנית, דולמן, מערות. קברים מסוף ימי בית שני,
|
|