י

י

עמוד:416

יצורי אנוש מכונפים. מיכאל הוא הארכי מלאך )דרגה מעל המלאכים ה׳רגילים׳( היחיד הנזכר ב׳הברית החדשה׳, שם הוא מתואר כמנהיג המלאכים המטיל את התנין ]תמסח[ מהשמים ארצה: ״ותהי מלחמה בשמים מיכאל ומלאכיו נלחמים בתנין והתנין נלחם ומלאכיו: ויוטל התנין הגדול הנחש הקדמוני אשר נקרא שמו מלשין ושטן המדיח תבל כלה הוא הוטל ארצה ומלאכיו עמו הוטלו״; ברחוב מפרץ שלמה, כנסית נטרוס הקדוש והמנזר הפרנציסקני, כנסייה ומנזר המוקדשים לנטרוס הקדוש ]60-61[. מבנה המנזר ניצב על שרידי מצודה קדומה )אל קלעה( שחלשה על הנמל שלמרגלותיו )שרידיה ]חדר מרובע וחדר מעוגל עם חרכי ירי[ נראים במרתף שבפינה הצפונית המערבית של המנזר(. עבודות הבנייה החלו בשנת ,1642 אך רק בשנת 1654 אישר השלטון הטורקי הקמתה של אכסניה )נקראה - ההוסניס הלטיני. נמצאת כיום בין רחוב נתיב המזלות לבין הים ומבניה משמשים למגורים ולגלריות, בבעלות הקונסולט הספרדי בירושלים(. הכנסייה הוקמה בשלהי המאה ה 19 )בנייתה הושלמה ב 1888(, על גבי מבנים קודמים )המאה ה 17( של הכנסייה הלטינית. רבות מאבני המבנה הובאו מקיסריה. בחצר המנזר, פסלו של מלך צרפת, לואי )ה 9( ׳הקדוש׳, שעמד בראש מסעי הצלב )ה 7( והוכרז )1297( לקדוש הכנסייה; בשכונת תל כביר, כנסית פטרוס הקדוש, כנסייה ומנזר של הכנסיה הנרבוסלבית, במרכזו של גן גדול, מוקף חומה גבוהה. המבנה ניכר בצריחו האדום והגבוה. הוקם על שטח של בית קברות יהודי קדום. בחצרו, קבר טביתא הקדושה, אשה צדקת בת יפו, הנזכרת ב׳הברית החדשה׳ )לפי מסורת נוצרית, נטרוס הקדוש הקימה לתחייה והיא הוסיפה לחיות עד שנת 56 לסה״נ(. את הקבר גילה )1835( האב קונסטנטין נורוב. בשנת 1874 רכש הארכימנדריט אנטונין קנוסטין את השטח מסביב לקבר טביתא הקדושה והקיפו בחומה גבוהה. בשנת 1888 הוחל בהקמת הכנסייה, לפי תכניתו של אדריכל רוסי, ובשנת 1894 הושלמה הבנייה. אתר הכנסייה היה מרכז לצליינים רוסיים )בחצרו קבורים כמה צליינים, כמה מעובדי הקונסוליות הרוסיות בארץ וכמה בני אצולה רוסיים(. בשנת 1914 גירשו הטורקים את הרוסים מן הארץ ואתר הכנסייה היה למחנה צבאי טורקי. הביקור בכנסייה מותר רק בחג נסחא; ברחוב רציף העליה השניה, מנזר ניקולאוס הקדוש, מנזר וכנסייה, על שם ניקולאוס הקדוש )Nicholas St.(, קדוש נוצרי )המאה ה 4(, פטרונם של רוסיה, המלחים והילדים. לאמונת הנוצרים מצויים שרידיו בכנסית סן ניקולה בעיר ברי שבאיטליה. האגדה - המספרת שהעניק מתנות זהב ששימשו נדוניה לשלוש נערות עניות - היא המקור למנהג להעניק מתנות ביום חגו )6 בדצמבר(. מאחר והוא מזוהה גם עם סנטה קלאוס הועבר חגו במרבית המדינות הנוצריות ל 25 בדצמבר. לפי המסורת הארמנית, הוקם המנזר במקום בו ניצב ביתו של שמעון הבורסי. המנזר עמד על תלו בעת הכיבוש המוסלמי ובשנת 1663 הורחב יחד עם האכסניה, בידי האנטריארכיה הארמנית )נתווספו לו שישה מבני מחסנים גדולים(. המנזר והאכסניה )חצר הארמנים( סגורים והכנסייה נפתחת לעתים רחוקות. המקום נודע )1799( כאשר רוכזו בו חיילים טורקיים שנשבו בידי צבאו של ננוליון ה 1 ונטבחו באכזריות. במקום רוכזו גם חיילים צרפתיים חולים. ערב הנסיגה מיפו ביקר אצלם ננוליון )27.5.1799(, והודיעם שאלה המסוגלים לשאת את כאבם יקומו ויבואו אתו, ואילו על חולי הדבר

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר