|
|
עמוד:414
אתר קבורה מוקף חומה. הוקם )1840( על חלקה מחוץ לחומת העיר, ליד בתי היהודים, ושימש לקבורה עד שנת )1920 עד אז נאלצו יהודי יפו להוביל את מתיהם לקבורה בירושלים(. קבורים בו נכבדי הקהילה היהודית ביפו וחלוצי המושבות שבסביבתה, בהם של רב הקהילה, יהודה בן מנחם הלוי מרגוזה; במרומי תל יפו, גן הפסגה, גן ואמפיתיאטרון. הוקם במסגרת עבודות שחזור העיר העתיקה, במקום בו עמדו בתים רבים. נקרא על שם אברהם שכטרמן. בתחומו, ליד הנמל, ׳בית היהודים׳ )דר אל יהוד(: שרידי מבנה הח׳ן שרכש )1820( ישעיה אג׳ימן מקושטא עבור עולי הרגל היהודיים, ושהיה תחת השגחת הרבנות הספרדית בירושלים. המבנה נהרס יחד עם מבנים רבים אחרים בעת שיפוץ ושיחזור העיר העתיקה ונטיעת הגן; לחוף הים התיכון, גן צ׳רלס קלור, מדשאות, דקלים, צמחייה עמידה בפני רסס ים, מתקני נופש; ברחוב בית אשל, ח׳ן מנולי, מבנה ח׳ן שנקרא על שם בעליו הארמני, ושימש אכסניה לבני המושבות. נזכר בסיפוריו של משה סמילנסקי )׳בצל הפרדסים׳, ׳משפחת האדמה׳(, שישב בו. מאוחר יותר נרכש בידי ישראל )׳סרול׳( ורבקה )׳סרוריכה׳( כהן, שניהלוהו בהצלחה רבה, ושמו הוסב לח׳ן סרור )שיבוש כינוי של ישראל(. כיום שוכנים בו בתי מלאכה ומחסנים; ברחוב רוסלן, ככר השעון, הכיכר המרכזית, בה רוכזו מבני השלטון לאחר הריסת חומות העיר. החנויות משני עבריה שייכות לוקף המוסלמי. האתרים שבתחומה ובסביבתו: במרכזה, מגדל השעון, מגדל תלת קומתי, שהוקם )1906( לציון יובל לעלייתו לשלטון של הסלטן הטורקי, עבד אל חמיד ה .2 )אחד מ 3 מגדלי שעון שהוקמו בארץ לציון האירוע הזה. האחרים: בשער יפו בירושלים ובח׳ן אל עמדן בעכו.( קומתו השלישית נבנתה ככל הנראה מאוחר יותר )קטנה יותר, פינותיה וחלונותיה מעוצבים בפחות הידור(. העירייה התקינה בחלונות המגדל סורגים, מעשה ידיו של אריה קורן, המתארים פרקים בתולדות יפו: כיבושה בידי תחותמס ה 3; הבאת עציו של חירם מלך צור לנמלה; דמותו של שמעון מבית חשמונאי; אגדת אנדרומדה; ׳המרד הגדול׳; סוחרי יפו; ׳מלחמת השחרור׳ ועוד. על קיר המגדל, טבלת זיכרון להנצחת חיילי האצ״ל שנפלו בקרב על יפו; ברחוב רוסלן, מסגד אל מחמודיה, מסגד )1812( על שם מושל יפו, מחמוד אגא ]אבו נבות[. הוקם בגבול השטח שבו היתה המצודה המזרחית של העיר. בוניו סתמו באבנים את החפיר שנמשך לאורך המצודה ובנו בגבול המסגד את אזור ככר השעון. במבנה משולבים עמודים וכותרות שנלקחו מקיסריה ומאשקלון. בעבר היה המסגד המרכזי של אנשי יפו וממנו נהגו לצאת תהלוכות דתיות; בקיר חצר ג׳מע אל מחמודיה, משקית ]סביל[ סלימן, משקית )רהט( מהתקופה העות׳מנית, הבנויה שיש בגוונים שונים ומעוטרת בפסוקים מ׳אל קראן׳. בראש המשקית, תוגרה )חותם האצולה וסלטנות באימפריה העות׳מנית( ובה תשליב אותיות של הסלטן הטורקי. הוקמה ליד שער שהיה בחומת העיר העתיקה; במרכזה, א סראיה אל ג׳דידה, שרידי מבנה מפואר )מחוץ לחומות( שהקימו הטורקים )1890 בקירוב( ושהיה בית הממשל הטורקי, אחר כך הבריטי ואחר כך בית הועדה הלאומית הערבית של יפו. הבית פוצץ )9.1.1948( בידי שני חיילי לח״י, רחמים חכמוב )בן 17( ואלישע איבזוב )בן 23(. הם הצליחו לחדור ליפו, להחנות משאית תופת ליד המבנה, להפעיל מנגנון השהיה בן 80 שניות ולהימלט מהמקום בשלום.
|
|