י

י

עמוד:413

הצהרים, חתמו נכבדי יפו על כתב הכניעה, ולמחרת היום נכנסו כוחות האצ״ל וה׳הגנה׳ והשתלטו על מנשיה ועל יפו. משלהי 1948 התמלאה יפו בעשרות אלפי עולים חדשים, שקיבלו בה בתים באמצעות האפוטרופוס לנכסי נפקדים. במאי 1949 סופח חלקה הצפוני של יפו לתל אביב וב 24.4.1950 סופחה יפו לתל אביב )עיריית תל אביב יפו(. בתחומה, עתיקות )יפא אל עתיקה: תל מעל לנמל יפו וסביבותיו, שרידי יישוב וחרסים מהתקופות הברונזה ]התיכונה והמאוחרת[, הברזל, הנרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הערבית ]הקדומה והמאוחרת[, הצלבנית, הממלוכית והעות׳מנית; א שיח׳ מרד: מקם א שיח׳ מרד ובית הקברות המוסלמי העתיק סביבה, מהתקופה הערבית ]הקדומה והמאוחרת. העיר העתיקה שוחזרה בחלקה, והחלק המשוחזר ]׳השטח הגדול׳[ היה לרובע אמנים, גלריות ובידור, בו משולבים גן ]גן הנסגה[ ואתרים היסטוריים. מחקר ארכיאולוגי מסודר נערך ביפו החל משנת 1948 ומאז נערכו חפירות הצלה רבות. מממצאי החפירות עולה שראשית היישוב ביפו החל בתקופת הברונזה הקדומה ]במאות ה 18 וה 17 לפנה״ס[. בממצאים: שרידי מצודות מהמאות ה 13-15 לפנה״ס; ארבעה אבני מזוזות של שער מצודת יפו מהמאה ה 13 לפנה״ס, בהן חרותים תוארי רעמסס ]ה 2[ ׳הגדול׳; שרידים פלשתיים מעטים, בהם מקדש ובו גולגולת אריה ]ארי[ ]אולי מקדש שהאל בו היה אריה[. חלקלקה ושרידי ביצורים חזקים מהמאה ה 8 לפנה״ס ]עדות לחוסנה של העיר[; קטע מחומה צידונית; מערכת קברים מזמן בית תלמי, בה נמצא קטע של כתובת הקדשה ביוונית על לוח שיש, שהוקדשה על ידי כוהן המלך, אנאקסיקליס, ומוזכר בה שמו של תלמי ה 4 פילונטור ]משל בשנים 205-244 לפנה״ס[; חלק מחומת המצודה מזמן בית חשמונאי; כתובות חרותות על אבן, בהן נזכר ׳יהודה׳ האגרונומוס, המפקח על המידות והמשקלות בשוק בימי הקיסר מרקוס אולניוס טרינוס; כתובת צלבנית מקוטעת ]המאה ה 13[, בה נזכר אולי פרידריך ה 2; קטע מעוטר מגלוסקמה ]אולי של בישוף מיפו[; יפו - אתר תת ימי: שרידי מעגן קדום, שרידי כלי שיט ומטענים, עוגנים, כלי חרס וכלי מתכת מהתקופות הברונזה המאחרת, הברזל, הנרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, ימי הבינים והממלוכית(. ברחוב יפת ,18 בית אפ״ק, מבנה דו קומתי בנוי קשתות, בו נפתח )26.7.1903(, הבנק היהודי הראשון בארץ ישראל, בנק אנגלו נלשתינה )כיום, ׳בנק לאמי לישראל׳(, מייסודה של חברת בת של ׳אוצר התישבות היהודים׳, מייסודו של ב׳ ז׳ הרצל. המבנה כיום, עזוב ומוזנח; בגן צ׳רלס קלור, בית האצ״ל, בית לזכרם של משחררי יפו, המשמש מוזיאון לתולדות המערכה ביפו. המוזיאון הוקם )1983( על יסודותיו של בית ערבי, והוא נקרא על שם עמיחי פגלין, שהיה קצין המבצעים של אצ״ל ומפקד הכוח שלחם ביפו. על לוח חקוקים 38 חללי האצ״ל שנפלו בקרב; בסמטת הגימנסיה העברית, בית הגימנסיה העברית הרצליה, דירה בת ארבעה חדרים, שבאחד מהם התגוררה משפחת מטמן כהן, מייסדת הגימנסיה )על הבית שלט זיכרון(. בשנת הלימודים הראשונה )1905( למדו בה 18 תלמידים ובשנה שלאחריה 68 תלמידים. עם גידולה עברה הגימנסיה לרחוב חלץ )ליד נוה שלום(, משם עברה לרחוב אילת )מול המושבה הגרמנית(, ומשם למבנה גדול שהוקם עבורה ברחוב אחד העם )היום - מגדל שלום(; בפינת הרחובות יהודה הימית - יהודה מרגוזה, בית הקברות היהודי הישן,

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר