י

י

עמוד:404

שמש ינין ]ינון[ שמו ויתברכו בו כל גוים יאשרהו״. ינון הוא אחד מכינויי המשיח. הוקם על אדמות הכפר הערבי שננטש אל מסמיה אל כבירה. מייסדיו, עולים מתימן. ■ ינון כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת שכם(. כ 10 ק״מ מדרום מזרח לשכם, כק״מ אחד מצפון לעקרבה. דרך ראשית 60 )בעתיד, דרך אזורית 548( בקטע תנוח - שכם, בק״מ ה 144.9 בקירוב פנייה דרומה לדרך מקומית 5077 וממנה פנייה מזרחה. מוצע לזהותו עם ינוח )ינוחה( שב׳תנ״ך׳, עיר בגבול אפרים ומנשה. בתקופה הביזנטית הוזכר כפר בשם זה כשייך למחוז עקרבה )עקרבת(, 12 מילים רומאיים ממזרח לשכם. לפי מסורת מקומית, נקרא על שם א נבי נון, הוא נון אבי יהושע, את קברו מראים בקרבתו. אדמותיו שייכות לערבים בוסנים )מוסלמים, צאצאי מהגרים שבאו מבוסניה וגרים בשכם( והן מעובדות על ידי אריסים בני הכפר. תושביו מוסלמים ממוצא סודני, שהגיעו לארץ ישראל בשנת .1878 ■ יסוד המעלה כפר, במחוז הצפון, בנפת צפת, באזור עמק חולה. כ 10 ק״מ מצפון מזרח לראש ננה, מצפון לחולתה, בדרום עמק חולה, מדרום לשמורת חולה. דרך ראשית 90 בקטע צמת מחנים - צמת כ״ח, בק״מ ה ,450.5 בצמת יסוד המעלה, פנייה מזרחה לדרך מקומית .9119 שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר ׳עזרא׳: ״כי באחד לחדש הראשון הוא יסוד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל ירושלם כיד אלהיו הטובה עליו״ )עליית בני בבל ליהודה בימי זרבבל(. תושביה מקפידים לכתוב את שמו בכתיב מלא, אף שב׳תנ״ך׳ נכתב בכתיב חסר. לפי מסורת קדומה, ייחרבו באחרית הימים יישובי הגליל ואילו ״כל אשר ישא את השם המפורש לא יחרב״. מאחר שבשם יסוד המעלה, בכתיב המלא, מצויות האותיות י׳ה׳ו׳ה, מובטחת אחריתו. מייסדיו סבלו קשות, מהיותם בלב לבה של ביצה מפיצה קדחת הבצות, מחמת נגישות שכניהם הבדואים ובגלל חוסר ניסיונם החקלאי. בעקשנותם ודבקותם במטרתם רשמו דף מזהיר בתולדות ההתיישבות החדשה בארץ ישראל. אדמותיו נרכשו לראשונה )1872( בידי בני משפחת שמואל עבו מצפת )קונסול צרפת(, ועובדו בידי משפחת מזרחי וכמה יהודים ספרדים מצפת )הם קראו למקומם, ים חולה(. מקץ 11 שנה )1883( באה לארץ חבורה של ׳חובבי ציון׳ מהעיירה מזריץ׳ בנולין. הם רכשו מידי משפחת עבו את אדמותיה והתיישבו במקום. שלוש שנים אחרי בואם )1886( הם מספרים: ״כבר כשלו כל ברכי כוחנו, ולא נשאר עוד כוח באחד מאתנו לייחל עוד. ומפאת שחקינו ולחצינו, נופלים בכל עת למשכב, ואין בידינו לא מזור ותרופה, ולא לחם צר להחיות נפשותינו האין אונים. ואיך יעלה בידינו לעמוד על משמרת עבודתנו״. אחרי שהמושבה עברה )1900( לחסות ניק״א, רווח קימעא למתיישביה )בין היתר,

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר