י

עמוד:400

הארמי של ה׳תנ״ך׳ מוצא בשם יטבתה את המלה טוב )״יטבתה אתר טוב ונוח״(. לפי הסברה, נשתמר השם הקדום בשמות הערביים עין טבה וודי טבה ]טבא[ )בשפתו הצפונית המערבית של מפרץ אילת, כ 11 ק״מ מדרום מערב לאילת.( השם יטבה נזכר פעם אחת בספרות הקדומה, בחיבור יווני )Bello De( של נרוקוניוס, היסטוריון, יליד קיסריה )המאה ה .6( יש הסוברים שהכוונה לאי ג׳זירת פ׳רעון ]=אי פרעה[, הוא ׳אי האלמגים׳ שבמפרץ אילת. בתקופה הביזנטית היה על האי יישוב של סוחרים יהודים, שגידלו גם מקנה. יישובם התקיים כיחידה אוטונומית עד ימי שלטונו של יוסטינינוס ה 1 ]535 בקירוב[, ששלל מהם את השלטון העצמי ושיעבדם למרותו. בשנת 490 פרץ על האי סכסוך בין הרומאים לבין הערבים ובסיומו גורשו הערבים והשלטון נמסר לסוחרים רומאים שלא נגעו לרעה ביהודים.( ראשיתו )1951-1957( כמאחז נח״ל. מייסדיו, גרעין ׳מגל וחרב׳ של ה׳תנועה מאחדת׳, מחולון, מרחובות ומהכפר הירק. שימש מקום הכשרה והדרכה למייסדי היישובים שבסביבתו. ■ ייט״ב מושב שתופי, במחוז יהודה ושומרון, בנפת ירדן )יריחו(. כ 9 ק״מ מצפון מערב ליריחו, כ 4 ק״מ ממערב לח׳רבת אל עוג׳א א תחתא, מדרום למפער ודי אל עוג׳א. דרך ראשית 90 בקטע יריחו - צמת נצאל, בק״מ ה 309 בקירוב פנייה מזרחה. נקרא על שם יצחק טבנקין )ראשי תיבות: יד יצחק טבנקין(, ממקימי ׳הברית העולמית של פועלי ציון׳ בנולין, מראשי ׳תנועת העבודה׳ בארץ ישראל )רוסיה, 1887; ישראל, 1971(. ראשיתו )1970-1976( כמאחז נח״ל )נח״ל נערן( ואחר כך קיוץ. מדרום, גבעת הנ״ד, לזכר 54 חיילי צה״ל, מיחידת הצנחנים וחיל האוויר, שנהרגו בהתרסקות מסוק בערבות יריחו )׳גבעת הצנחנים׳(, בעת תרגיל משולב )1977(. האנדרטה עשויה מבטון בדמות האותיות נ׳, ד׳. ■ יכון מקום, במחוז המרכז, בנפת השרון, באזור שרון. כ 11 ק״מ ממזרח צפון לנתניה, מדרום לאמץ מצפון לגן יאשיה. דרך אזורית 581 בקטע צמת הרא״ה - צמת כלניות, בק״מ ה 13 בקירוב פנייה דרומה לדרך מקומית .5803 שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר ׳תהלים׳: ״בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון״, וכן בעקבות דמיון צלילים לשם הכפר הערבי שננטש קקון. )משמעות שמו ומקורו עלומים. נזכר לראשונה, בגרסה קקו, בספרות הצלבנים ]המאה ה 12[. על אדמותיו הוקם מושב אמץ ומעברת קקון.( בית ספר אזורי. ראשית המקום )1950-1964( כ׳מעברה׳. בתחומו, עתיקות )קקון: יישוב, מבצר מהתקופה הצלבנית, מסביבו שרידי ביצורים מהתקופה הממלוכית, חרסים מהתקופות הברזל הראשונה, הברזל השניה, הנרסית, הביזנטית, הערבית הקדומה, הצלבנית, הממלוכית, העות׳מנית והמודרנית. הכפר קקון

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא