י

י

עמוד:387

מצפון צפון מזרח, גבעה ]מעברת יבנה, א דיר[, שרידי מבנים, קברי סלע, חרסים מהתקופות הברזל, הנרסית וההלניסטית. בור אשפה, חרסים מהתקופה הרומית הביזנטית. בתקופה הממלוכית ]1337 לסה״נ[ היתה הכנסייה מהתקופה הצלבנית למסגד, א ג׳מע אל כביר ] המסגד הגדול[. לפי אחת הסברות, מוצע לזהות בתל חרובה שבתחום יבנא את שכרון שב׳תנ״ך׳, עיר בגבול הצפוני של נחלת יהודה. לפי הסברה, נשתמר השם הקדום בשמו הערבי של נחל לכיש, נהר סכריר. לפי עדות צ׳ קלרמון גנו, הוא שמע מיושבי הכפר הסמוך ברקא ]שהיה בזמנו[, שהם מבטאים את השם, סכרון. בקרבת הנחל נמצאת ח׳רבת סכריר, לה דמיון צלילים עם השם הקדום, אולם חרבה זו רחוקה מדי מיבנה שממנה יצא קו הגבול הימה. ]לפי סברה אחרת, מוצע לזהות את שכרון במקומו של הכפר הערבי שננטש זרנוקה ]בתחום רחובות[, או בח׳רבת אל עג׳ורי ]ח׳רבת א דהישה[; יבנה צפון מערב: שרידי יישוב מתקופת הברונזה התיכונה וכן מהתקופות הברזל והנרסית; מעברת יבנה: שרידי מבנים, קברי סלע, חרסים מהתקופות הברזל, הנרסית, ההלניסטית ומזמן בית חשמונאי(. בגן הסנהדרין, ברחוב הסנהדרין, קבר רבן שמעון בן גמליאל ]גמליאל דיבנה[, מקם, הבנוי על גבי כנסייה מהתקופה הצלבנית, שהוסבה, בתקופה הממלוכית, למסגד. לפי מסורת יהודית, מראים במקום את קברו של רבן שמעון בן גמליאל )גמליאל דיבנה(. לפי מסורת ערבית, קבור במקום שיח׳ אבו הרירה, אחד מרעי הנביא מחמד. ■ יברוד כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת רמאלה(. כ 7 ק״מ מצפון מזרח לרמאלה, כק״מ אחד ממערב לסלוד, כ 2 ק״מ מצפון מערב לעפרה ולעין יברוד. דרך אזורית 449 בקטע דרך ראשית 06 - צמת רמונים, בק״מ ה 7.4 בקירוב פנייה צפונה. מקור שמו, לפי מסורת מקומית, במלה הערבית ברד )קר(, משום אקלימו הקר והיותו שוכן על הר נישא. גיאוגרף מוסלמי מזכירו )המאה ה 13( בשמו, יברוד. מוצע )?( לזהותו עם ארבל שב׳תנ״ך׳, כפי שמסופר באגדה עברית קדומה על מלחמת יעקב אבינו ובניו עם מלכי האמורי. הגרעין הישן בנוי על גבי חרבה, בראש פסגה כנתית )בתי בד שתקרתם קמרון חבית ]נותרו מהם מערכות נריכה מאבן[. במערב, עץ מקודש ]מיש דרומי[ וסביבו מפוזרות אבני בנייה ]מיסת יברוד[. במרכז, שרידי מבנים קדומים, מקמים, חרסים מהתקופות הברזל, הנרסית, הרומית, הביזנטית, הערבית וימי הבינים. במרכזה שרידי מצודה, מימי מרד הפלחים נגד אברהים נשה ]באשה[(. תושביו הם צאצאי שבט הבדואים ערב בני מרה. במרכזו, מיסת יברוד, במה מוגבהת, במקום הגבוהה ביותר בכפר, בנויה אבנים מסותתות וכותרות מגולפות ומרוצפת באריחים. כל אלה הובאו לכאן ממבני פאר קדומים. במרכז הבמה, עץ מיש דרומי קדום וחלול גזע, המקודש לתושבי הכפר וסביבתו. על ענפיו קשורות יריעות בד רבות, ממנהג הערבים בבואם לנדור לידו את נדריהם ולבקש את רחמיו. על אריחי הריצוף חקוקים סימנים קדומים למשחקי קובייה שונים, המשמשים גם כיום את תושביו. במות דומות לזו, בכפרים ברקין, כפר א דיך,

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר