|
|
עמוד:380
סלע, מערות. במאה ה ,13 בתקופה הממלוכית, היה במקום פונדק בדרך המלך עזה - דמשק(. ■ טירת כרמל עיר, במחוז, בנפת ובאזור חיפה. מדרום לחיפה, כ 7 ק״מ מצפון מזרח לעתלית. דרך ראשית 4 בקטע צמת ארן - מחלף שקמונה )חיפה דרום(, בק״מ ה 197.9 בקירוב פנייה מזרחה. נקראת בעקבות דמיון צלילים לשם הכפר הערבי שננטש א טירה, ובעקבות מיקומו הגיאוגרפי. כדי להבדילו מכפרים אחרים בעלי שם זהה נקרא בפי הערבים, טירת א לוז )=השקדים(. בתקופה הצלבנית )המאה ה 12-13( נקרא הכפר בשם Johan Saint Tire de )סנט ג׳והן דה טירה(, על שם יוחנן המטביל. נזכר בשם, Betthar ,mutation בספר מסעותיו של הנוסע מבורדו. הוקמה על אדמות הכפר הערבי שננטש א טירה, בו התקיים יישוב החל מהתקופות הנריהיסטוריות ועד לנטישתו ב׳מלחמת השחרור׳. )בתקופה העות׳מנית סירבו אנשי א טירה לשרת בצבא הטורקי ובסוף התקופה הם נודעו כשודדים, גנבים ופורעים. הם נהגו לפשוט על חיפה למטרות שוד. הם הסתכסכו עם הגרמנים הטמנלרים, שהקימו ליד כפרם את מושבתם, נויהרטדורף. בזמן ׳המנדט׳ וב׳מארעות הדמים׳ ]1929 ו 1936-1939[ היו תושבי הכפר מראשי הפורעים ביהודי חיפה. ב׳מלחמת השחרור׳ התנכלו לתחבורה היהודית. הכפר נכבש בידי צה״ל ]יולי 1948[ וכל תושביו נמלטו ממנו.( ראשיתה )1949-1952( כ׳מעברה׳ )מעברת טירה(, בה התגוררו העולים באוהלים ובצריפים. בגל העלייה הראשון )בשנות ה 50( באו אליה עולים מעיראק, מרומניה ומבולגריה. בגל העלייה השני )בשנות ה 60( באו אליה עולים מצפון אפריקה. בגל העלייה השלישי )בשנות ה 70( באו אליה עולים מרוסיה, מקוקז ומגרוזיה. בגל העלייה הרביעי )בשנות ה 90( באו אליה עולים מברית המועצות לשעבר. עיקר התפתחותה החל בשנת ,1978 בעקבות החלת חוק הבחירה הישירה לראשי הרשויות המקומיות. )אי היציבות הפוליטית שהיתה בה עד אז גרמה לעצירת התפתחותה.( בשנת 1992 הוכרזה כעיר. בתחומה, עתיקות )מסגד ישן, מבנים מימי הבינים, קברים, מערות, בורות חצובים בסלע ברחוב המעפילים. בצפונו, מבנה מהתקופה הצלבנית, אולמות תת קרקעיים מקומרים, חרסים מהתקופות הביזנטית, הערבית הקדומה והצלבנית. בית הכנסת של עולי צפון אפריקה, ברחוב הנלמ״ח, שוכן במבנה מהתקופה הצלבנית. בתוכו עמוד שיש עם כותרת קורינתית. מעל לפתחו כתובת ערבית ]מכוסה כיום בטיח[, המספרת על הפיכת המבנה למסגד בשנת 1288 או אולי בשנת :1579 ״בשם אללה הרחמן הרחום ציווה לבנות המקום המבורך האמיר עסאף בן נמר...״. האמיר עסאף היה שיח׳ של השבט הבדואי ערב אל טרבי, שהתגורר בעמק יזרעאל ובירתו היתה ג׳נין. לפי מסורת מקומית, התגוררו במצודה מהתקופה הצלבנית ]נהרסה כליל בשנת 1970[ ראשי השבט הבדואי, שהיו שליטי האזור(.
|
|