|
|
עמוד:377
ובצד מסילת ברזל. מדרום לה ודי א זימר )נחל שכם( ומצפון לה ודי ארתח )נחל תאנים(. )שניהם נכנסים לנחל אלכסנדר כ 4 ק״מ ממערב לה.( הגרעין הישן בנוי על גבי גבעה )נ״ט 108(. מחנה הפליטים הוקם בצפון מזרח, בינה לבין דנבה. ב׳מארעות הדמים׳ )1936-1939( היה בה בסיס לכנופיות הערביות. ב׳מלחמת השחרור׳ היה בה בסיס לכוחות הצבא העיראקי. בכניסה המערבית, קולג׳ חסין, ראשיתו )1930( כבית ספר חקלאי לתלמידים ערביים. הוקם בכספי נדבן יהודי ממוצא עיראקי, אליהו ששון כדורי )כצ׳ורי(, שהתגורר בהונג קונג. בצוואתו השאיר כסף לטיפוח החינוך החקלאי של ״בני פלשתינה״, מבלי לציין במפורש השתייכות דתית. ממשלת ׳המנדט׳ החליטה להקים בכספי העיזבון בית ספר לערבים ובית ספר ליהודים )כדורי(. בחזית המבנה קבועה מצבת זיכרון )באנגלית ובעברית(. השלטון הירדני העבירו לאזור מעסכר אל ערוב, ובמקומו הוקם )1961( קולג׳ כללי, על שם המלך חסין, שהרחיבו וטיפחו. ■ א טיבה)א2 עיר, במחוז המרכז, בנפת השרון, באזור שרון. כ 9 ק״מ מצפון מזרח לכפר סבא, כ ק״מ מצפון לכוכב יאיר. דרך אזורית 444 בקטע כוכב יאיר - טולכרם, בק״מ ה .41-42 משמעות שמה, הטובה. מוצע לזהותה עם עפרה שב׳תנ״ך׳, עירו של יואש משבט מנשה ומקום הולדתו וקבורתו של בנו גדעון השופט. בעפרה הרג אבימלך, בנו של גדעון, את 70 אחיו על אבן אחת, מלבד יותם שנחבא וניצל. כן מוצע לזהותה עם חפר שב׳תנ״ך׳, אחת מערי 31 מלכי הכנענים שלחמו נגד יהושע בן נון. )את חפר מוצע לזהות בתל חפר. הצעת זיהוי אחרת בתל עפרין ]עפרין[.( עוד מוצע לזהותה עם טיבתא )נונדקא דטיבתא( שב׳תלמוד׳, מקום בו ישבו במעורב יהודים, גויים ושומרונים, ובו היה פונדק בדרך מיהודה לגליל. מיקומה ליד תוואי הדרך המזרחית הקדומה )סעיף של ׳דרך הים׳( הקנתה ליישוב במקום הזה חשיבות רבה כבר בתקופות קדומות. המקום יושב מחדש במאה ה 17 בידי מהגרים ממצרים ומחיג׳ז )ערב הסעודית ]סעודיה[(, בכללם שני שבטים בדואים - ערב אל מרמרה וערב אל בצה. בתקופה העות׳מנית היתה עיר מחוז. בתום ׳מלחמת השחרור׳, הוכללה בתחום מדינת ישראל, בעקבות ׳הסכם שביתת נשק׳ מדינת ישראל - ממלכת ירדן. בתחומה, עתיקות )א טיבה: יסודות, חציבות וקברי סלע; פיזור חרסים מהתקופה הביזנטית; א טיבה ]מזרח[: תל קדום, מתקני תעשייה, בורות מים וחרסים מהתקופה הנרסית; פרדיסיא: יסודות אבני גזית, גתות חצובות, מערות, בורות מים וחרסים מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית, מבנים, מבנים מקומרים, בורות מים וקברים מימי הבינים. לשעבר כפר ערבי קטן ]נקרא גם - נח׳לת פרדיסיא[. במפקד 1931 היו בו 55 נפשות ]מוסלמים[ ו 14 בתים נושבים; פרדיסיא - מערב: בורות מים, חרסים מתקופת הברונזה התיכונה; פרדיסיא - צפון: חרסים מתקופת הברונזה התיכונה; שיח׳ מוסא: מקם מימי הבינים; תל פרדיסיא: יסודות של קירות וחרסים מתקופת הברזל(.
|
|