ח

ח

עמוד:322

מזרח לה שכונה חדשה, אל עמל שקירי, בה שוכנו 600 משפחות ממפוני מחנה הפליטים. במבואותיה, שרידי מצודת משטרה מזמן ׳המנדט׳. במבנה הזה היה בסיס של ה׳פדאיון׳, שאנשיו פשטו על יישובים בדרום הארץ וגרמו להרג. בליל 31 באוגוסט 1955 פשט כוח של צנחנים )׳מבצע אלקים׳( והרס את מחצית המבנה. ב׳מלחמת קדש׳ נכבשה העיירה )2 בנובמבר 1956( לאחר קרב קצר. ב׳מלחמת ששת הימים׳ התנהל בה קרב שריון ביום הלחימה הראשון, ומלחמת צלפים עזה ביומיים שאחרי כן. בתחומה, עתיקות )שרידי ח׳ן עם כתובות ערביות; בחזית הח׳ן, בשני צידי פיתחו, חקוקה כתובת ערבית שנשתמרה היטב. היא מספרת על בונה הח׳ן יונס א נורוזי וכן על הסלטן המצרי ט׳הר א סיף ברקוק. בצידי הכתובת, ציורי המגן של יונס וסמל תפקידו: קסת דיו, קופת עט וגביע(. ממערב לו, לאורך חוף הים התיכון, מרפיח ים בדרום ועד גני טל בצפון, אל מוצי, שטחי חקלאות,, המעובדים בשיטת אל מוצי. רק כ %20 מאדמותיה מושקים במי בארות )למעלה מ 100 בארות(. יתרת השטח מעובדת בשיטה הזאת. ■ חניתה קבוץ, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור אילון. כ 5 ק״מ ממזרח לראש הנקרה, כ 2 ק״מ מצפון מזרח לשלומי, מדרום לקו ׳הסכם הפסקת אש׳ מדינת ישראל - לבנון. דרך אזורית 899 בקטע צמת בצת )צמת משרפות( - צמת אדמית, בק״מ ה ,3.3 בצמת חניתה, פנייה צפונה לדרך מקומית .8990 נקרא בעקבות שמן של שתי העיירות שב׳תלמוד׳, חניתא עיליתא וחניתא ארעיתא. מוצע לזהות את חניתא עיליתא בחרבת חניתה ואת חניתא ארעיתא בתל אדר. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳, ובמסגרת יישובי ׳חומה ומגדל׳. הקמתו בלב אזור מבודד ומרוחק ובעיצומם של ׳מארעות הדמים׳ היה, ועודנו, סמל של העזת המתיישב היהודי החדש. בלילה הראשון לעלייתם על הקרקע הותקפו בידי כנופיות ערביות. בשנה הראשונה לקיומו נפלו 10 ממייסדיו. ב׳מלחמת העולם הראשונה׳ היה מקום חשוב לצבא הבריטי, ששיגר ממנה יחידות סיור לשטח האויב בלבנון, שנשלטה על ידי צרפת של וישי. ב׳מלחמת השחרור׳ היה מנותק, יחד עם יתר יישובי הסביבה, עד הדיפת הערבים ב׳מבצע בן עמי׳. מייסדיו, חברי גרעין ׳שמרון׳, אליהם הצטרפו גרעיני עולים מרומניה ומאוסטריה. אחרי קום המדינה הצטרפו אליו עולים מצרפת, מרוקו, אלג׳יריה, שויצריה )שויץ( ומארצות אחרות. בתחומו, עתיקות )חרבת חניתה: יסודות בתים, שרידי כנסייה עם רצפות נסיפס, קברים מהתקופה הביזנטית ומערות קבורה מסוף תקופת הברונזה התיכונה. בחפירה ארכיאולוגית ]1940[, בהנהלת מ׳ אבי יונה, ואחר כך ]1956[ בהנהלת מ׳ נראוסניץ, נחשפו שרידי כנסיית בסיליקה מהמאה ה 6 לסה״נ. הבסיליקה היא בעלת אנסיס בולטת, ומחולקת בשני טורי עמודים ]ארבעה עמודים בכל טור[ לאולם תוך ושתי סיטראות. רצפת אולם התוך מרוצפת בנסיפס עם דגמים גיאומטריים. ברצנת

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר