ח

עמוד:320

נפגשים עם הירמוך, יורדים אל הירדן לכמו שעה ודומה זה אל שער או אל פתח״. הנוסע הבריטי בקינגהם שביקר בה )ראשית המאה ה 19( מביא בספר מסעותיו שרטוט של שרידי המרחצאות הרומאיים, שכנראה עמדו בזמנו על תלם ושימשו את המתרחצים. לעומתו, החוקר ג׳ שומכר, שביקר כאן בסוף המאה ה 19 לא מצא את שרידיו של בית המרחץ הרומאי. היישוב הקדום התפתח בתקופה ההלניסטית. מעיינות המרפא ומכלול מבני המרחצאות והאמפיתיאטרון, ששרידיהם נראים בשטח, נבנו בתקופה הרומית ועמדו על תלם עד הכיבוש הערבי. לא ברור מתי החל היישוב היהודי כאן )ייתכן שבימי בית חשמונאי(. בזמן הורדוס אנטינס, התיישבו יהודים גם בעמק חמת גדר, בעקבות התפשטות ההתיישבות היהודית בבשן ובגולן. בזמן ה׳משנה׳ היה בה יישוב יהודי. רבי יהודה הנשיא נהג לבקרה בעונת הרחצה ובעקבותיו באו תלמידי חכמים. בעמק חמת גדר עברה מסילת הברזל חיפה - דמשק. )שרידיה נראים בשטח. מגבעת בית הכנסת ניתן לצפות על גשר הרכבת, מעל לירמוך, שפוצץ על ידי הנלמ״ח ב׳ליל הגשרים׳.( בעקבות ׳הסכם שביתת נשק׳ מדינת ישראל - סוריה נכללה חמת גדר בתחום מדינת ישראל )כ׳אזור מפרז׳(, אך הירדנים השתלטו על האזור ומסרוהו לידי הסורים. אחרי ׳מלחמת ששת הימים׳ שופץ המקום, אך לא נפתח לקהל, עקב תקריות תכופות עם הסורים. בשנת 1977 שופץ המקום מחדש ונפתח לקהל. )בראשית ׳המנדט׳ נמסר הזיכיון על המרחצאות לחברת מלונות של ערבי בשם סלימן בי נאיף. בסוף ׳המנדט׳ נמסר הזיכיון ליהודים.( במקום חמישה מעיינות ארבעה )שופעים מים מינרליים חמים ואחד מים מתוקים(. המעיינות הנמצאים באתר המבקרים הם: עין גרב )לידו הבריכה הגדולה( ועין בולס. האחרים נמצאים מעבר ל׳גדר המערכת׳. מעיינות הנובעים בפינתו הדרומית מערבית של העמק: עין גרב )עין אל ג׳רב, עין בלסם(, טמפרטורת מימיו 42 מעלות צלסיוס; עין בולס )מימיו מתוקים(; עין ריח )עין חמת א ריח(, טמפרטורת מימיו 43 מעלות; ועין מקלה )עין חמת סלים(, העשיר מבין כולם בתכונותיו הרפואיות. טמפרטורת מימיו 52 מעלות. מעיין אחד נובע בקצה הצפוני המזרחי של העמק, עין שחן )עין אל פר, עין סח׳נה(. טמפרטורת מימיו 28 מעלות. ההרכב המינראלי של המעיינות שונה מזה של חמי טבריה ולכן מקובל למצוא בהם מזור למחלות אחרות מאלו של טבריה. בתחומו, עתיקות )מקום יישוב קדום, גבעה שחלקה מלאכותית, חרבות של תיאטרון, של בתי מרחץ ושל בית כנסת עם רצנת נסיפס ]נסיפס צבעוני ובה כתובות, המספרות על אורחים שפקדוהו ותרמו לו סכומי כסף גדולים[, מבנים, קברים, עמודים, בסיסים, כותרות, כתובות בעברית ובארמית, אמת מים. נחשף בית כנסת. זמנו נקבע למחצית הראשונה של המאה ה 5 לסה״נ, לפי שמות המטבעות שבכתובות, שזמנם המאה ה 4 לסה״נ ואילך ועל פי שם התואר ׳קומס׳, שהיה אסור על היהודים החל משנת 438 לסה״נ. יש המציעים לשייכו לזמן הקדום ביותר של רצפות נסיפס בבתי הכנסת, או לזמן שבו התעוררה ההתנגדות לדמויות צלם וצורה וגבר השימוש בדגמים גיאומטריים ]מאמצע המאה ה 6 לסה״נ ואילך[. השוואת הנסיפס שכאן עם נסיפס בית הכנסת בחמת טבריה מחזקת הצעה זו. מכלול בית הכנסת היה מוקף בחומת קיר,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא