|
|
עמוד:319
שם סמלי, בעקבות משמעות המלה הארמית חמרא )=יין משובח( ולציון אדמתו, אדמת חמרה, אדומה ופורייה. ראשיתו )1971-1980(, מושב שיתופי. ■ חמש כפר, במחוז יהודה ושומרון, בנפת טולכרם. כ 9 ק״מ מצפון מערב לשכם )נבלס(, כק״מ אחד מדרום מערב לאל פנדקומיה, מצפון לברקא, מדרום לסילת א זהר. דרך ראשית 60 בקטע צמת שומרון - ג׳נין, בק״מ ה 166.9 בקירוב פנייה מזרחה. שם סמלי, בעקבות קרבתו לכפר אל פנדקומיה, שהיה בתקופה הביזנטית מרכז גושי לחמישה כפרים. )הוראה שאולה של המבנה המנהלי באותה התקופה.( ראשיתו )1978-1981( כמאחז נח״ל. מייסדיו, חניכי ׳הסתדרות העובדים הלאמית׳. ■ חמת גדר מקום, במחוז הצפון, בנפת הגולן. באזור גולן דרומי. כ 13 ק״מ מדרום מזרח לטבריה, כ 5 ק״מ מדרום למבוא חמה, ממערב ומצפון לקו ׳הסכם הפסקת אש׳ מדינת ישראל - ממלכת ירדן - סוריה. דרך ראשית 98 בקטע צמת צמח - צמת אפיק, בק״מ ה 8.12 פנייה מזרחה לדרך מקומית .7599 נקרא בעקבות שמה של חמת )חמתא דגדר, חמתא, חמתן( שב׳תלמוד׳. )חכמי ה׳תלמוד׳ חלוקים אם חמת, הנזכרת בספר ׳יהושע׳ )לבוא חמת( בתיאור גבול שבט נפתלי, היא חמת זו או חמת טבריה.( חמת נמצאה ב׳תחום שבת׳ של העיר גדר ולכן נקראה על שמה. רבי יהודה הנשיא התיר שבני גדר ירדו בשבת לחמתא ויעלו לגדר, אך לא התיר לבני חמתא לעלות לגדר בגלל העלייה המעייפת, שאין בה משום תועלת לבריאות הגוף. )מה׳תלמוד׳ עולה כי רבים מחכמי ה׳תלמוד׳ ותלמידיהם ביקרו במקום בעונת הרחצה וגם בשאר עונות השנה.( סמוך לה הוקמה, במאה ה 2 לפנה״ס, עיר בשם גדר )גדרה(, כיום הכפר הירדני אם קיס. שמה הערבי, אל חמה, משום המעיינות החמים. המעיינות נקראו בשמות שונים: מי גדר, חמי גדר, בלועה דגדר. תייר נוצרי )570 לסה״נ( מזכיר את המעיינות בשם חמת אליהו. חמת גדר נזכרת לראשונה, בלא ציון שמה, ב׳רשימות סטרבו׳, כמקום של מעיינות גפרית ליד העיר גדרה )״וגם בחבל גדר נמצאים מי יאור עכורים״(. אוריגנס )המאה ה לסה״נ( מזכיר מעיינות חמים ליד גדרה. אוסביוס הוא הראשון שמזכיר את המקום בציון שם, חמתא. בספרו של אבנניוס על חיי ימבליכוס, מוזכרים שניים ממעיינות המקום, ארוס ואנטארוס. אניפניוס )המאה ה 4 לסה״נ( מספר מפי המומר יוסף קומס על חגיגות אליליות הנוהגות במקום, בהן השתתפו גם בני נשיאים. המקום נזכר בהרחבה בתיאורי המסעות של הגיאוגרפים הערביים אל מקדסי ויקות )המאה ה 10 לסה״נ(. אשתורי הנרחי מזכיר את המקום בספרו ׳כפתור ופרח׳: ״עד היום חמתן ומטה סמוך אל החמים וקורין לה אל חמי והיא עשויה אכסדרה עגולה כאלנים אמה, פתוחה לצד מערב והירמוך נכנס לתוכה מהמזרח ובא מהגולן בין ההרים. והבקעה היא לצפון גדר, תחת החומה, ובריכת החמים הם לצפון הבקעה, כמטווחי קשת למערב,
|
|